הכל

בֵּית נְסִים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, משפחות יהודי וג'מילי.

בֵּית נְעַם

באזור בית נעם, אשר בנפת בני מטר, היו כשנים עשר כפרים.

ישנו כפר עם שם דומה: בית אנעם, כפר הנמצא בנפת כ'ולאן. ע"ע.

נראה, כי סמוך ממש לעלייה הגדולה לא חיו יהודים באזור.

בֵּית סַאלֵם

הכפר בית סאלם ידוע לי לראשונה משנת תקפ"ה-1725. בשנה זו נמכר סידור כתב יד, אשר נכתב בישוב בית רדם בשנת ת"ח-1648, במימון ר' סעדיה בן זכריה צברי. כתב היד נמכר בשנת תכ"ט-1669 לר' אברהם בן יצחק אכ'לופי, ונמכר שוב בכפר בית סאלם בשנת תקפ"ה- 1725 על ידי הגב' מלאח בת חיים, לר' סעיד בן שוכר אכ'לופי. חתומים על המסמך-שטר המכירה, מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן דוד ופלוני בן משה.

מספר שנים מאוחר יותר, בשנת תצ"ד-1734, העתיק הסופר ר' דוד בן סעדיה אכ'לופי בכפר בית סאלם, את משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים. בשולי כתב היד תוספת הערות מראשונים ופוסקים.

בקולופון כתוב:

בֵּית עגַל

ישוב יהודי בכפר בית עגל ידוע לי לראשונה משנת שע"ו-1616. בשנה זו העתיק ר' זכריה בן נתן אכ'לופי את הספר מדרש הגדול, חומש בראשית, אשר חיבר מרי דוד עדני. בכתב היד קס"ב דפים.

בקולופון כתוב:

נשלם בתלתא בשבא דהוא עסרין בירח תמוז שנת אתתקכ"ז שנין לשטרי (שע"ו-1616) במאתא בית עגל יחרוב ויצדי וירושלם תתבני ותשתכלל, יהא סימן טוב על דכתב יתיה ליה לנפשיה, אלהים יזכיהו להגות בו כדכת' לא ימיש...

בֵּית עִדַ'אקֵה = אעבאר צאפדה

העדויות הקדומות שיש בידינו על ישוב יהודי בבית עד'אקה הן משנת ת"מ-1680. המקום מוזכר בקינתו של המשורר ר' סעיד בן אסבאט על גלות מוזע, משם משמע, כי יהודי בית עד'אקה יצאו לגלות ככל יהודי מרכז תימן.

לאחר הגלות חזרו היהודים לגור במקום. זאת אני למד מכתב יד של הלכות שחיטה, אשר העתיק הסופר ר' שלום בן זכריה קארטה בשנת תנ"ו-1696. הוא היה מלמד תינוקות ומצבו הכלכלי היה קשה. יתכן והוא סבו של הסופר הפורה מצנעא ר' יחיא בן משה בן שלום בן יחיא קארטה, אשר העתיק את ספר קדושה לרמב"ם הלכות שחיטה עם פירוש, ואת הלכות מאכלות אסורות בלי פירוש.

בקולופון כתוב:

בית עד'ראן

הישוב בית עד'ראן מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם במאה הי"ט.

ביום שבת ח' בתשרי בר"ג-תרנ"ב-1891 כבשו הטורקים את המקום וערים נוספות, החריבו ושרפו אותן, ונפתחה להם הדרך מצנעא לעיר הנמל חודידה שממערב לצנעא.

לא ידוע אם חיו יהודים במקום.

בֵּית עִדְרִי

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת עוזירי.

בֵּית עוֹמֵיסִי

הכפר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בתחילת המאה העשרים.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.

בֵּית עוֹקַב

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מוסי' יעיש ובניו סעיד מוסי' ושלום, וכן שלום אחיו, אשר תרמו כל אחד, כנראה, ריאל וחצי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות ממשפחת עוקבי, כנראה, על שם הכפר.

בֵּית עַמַאר

שם האזור בית עמאר ידוע לי מכתב יד משנת שכ"א- 1561. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן משה מוסאיי את מדרש הגדול. בידינו נותר דף בודד מכתב היד ובו הקולופון, ממנו ניתן ללמוד, כי סיום ההעתקה היה ביום רביעי י"ח באדר שכ"א-1561, וכי את המדרש העתיק לשימוש אישי לו ולאחיו.

בקולופון כתוב:

עמודים

Subscribe to הכל