שְעוּב

בכפר היה מבצר.

הכפר ידוע לראשונה מהמאה הי"ח. בשנת תקל"ז-1777 נכתב שטר חוב לגב' נצ'רה בת עמראן אשרקי. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלום בן יוסף ור' אברהם בן יצחק בורה. שם המשפחה בורה ידוע יותר ממחוז תעיז, למרות שגם בצנעא היתה משפחה בשם בורה. לכן יתכן, כי מסמך זה קשור לישוב שעובה. עיין לקמן. מאידך גיסא במסמך רשום שעוב ולא שעובה, ועוד, בספרו של י"ל נחום נכתב, כי הכפר נמצא באזור צנעא. בשנת תק"מ-1780 נכתבה כתובה בנשואי הארון חמדי וחמאמה גיאת. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' סעיד בורה ור' סעיד ציחי.

בשנת תקמ"ה-1785 נמכר כתב יד של החומשים ויקרא- דברים מהמאה הי"ז-י"ח. בכתב היד 266 דפים, הכוללים ניקוד, טעמים, תרגום ותפסיר רס"ג.

השטר נמצא בדף 253 ע"ב, ומוזכרים בו דאוד בן יצחק הלוי ויהודה בן יוסף בן יעקב אלמאהל. התאריך "בכסלו שנת תרין אלפין ותשעין ושבע שני לשטרי במתא שעוב".

בשנת תרנ"א-1791 נכתבה כתובה בנשואי מוסא אבו סעיד וסעידה עדוי. דף הכתובה חסר, ולכן לא ידוע שמות החתומים. בכפר שעוב נכתבה התורה במאה הי"ז-י"ח. לא ידועה שנת הכתיבה. בתחילת המאה העשרים מוזכר הכפר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי בדורות האחרונים.