רֻגוּם

הישוב היהודי ברגום ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ז. ביום שני י"ד באלול אתתקפ"ט-תל"ח-1678 נכתב פסק דין בצנעא העוסק בשדה ברגום. הדיינים: מרי אהרון בן דוד כהן ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי, לימים הרב הראשי. פסק הדין עוסק בשטר חוב של אשת מרי יצחק בן בוסי, אשר בעלה שילם סכום של עשר ורבע חרף זהב על תיקון ביתה, וסכום של עשרים על ששחרר את השדה שלה בישוב אלרגום.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף אכוע ריאל, יחיא בן מרי אכוע ריאל ורבע, מרי יחיא אבו רוס שתי ריאל ורבע, סעיד חמדי שתי ריאל ורבע, סעיד צובארה ריאל וחצי, והנשים: סלאמה בת סעיד צנעאני שתי ריאל, חמאמה בת יחיא קרואני שתי ריאל, סעידה בת מרי יוסף ריאל וחצי, רומיה בת דאוד חימי שתי ריאל, בניה בת יחיא קרואני שתי ריאל ורבע, סעידה בת סעיד קרואני ריאל, סעידה בת סאלם צנעאני ריאל, סעידה בת הארון הזמי ריאל, סעידה בת אבו רוס ריאל, רומיה בת סאלם ריאל, סלאמה בת יחיא ריאל, שמחה בת מרי יחיא יצחק ריאל וזהרה חאשדייה שתי ריאל ורבע.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף אכוע, מרי יחיא אבו רוס ומרי יחיא יצחק.

ראוי לשים לב, כי רוב התורמים בישוב היו נשים, ואולי הגברים עבדו מחוץ לביתם בזמן גביית התרומות.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שמונה משפחות בערך: אבו רוס, חימי, חלא, יחיא וסאלם.

לא כל יהודי הכפר עלו לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט-תש"י (1949-1950). בספר מן המיצר פורסם מכתבו של ח"כ דאז ישראל ישעיהו אל מחלקת העלייה של הסוכנות, משנת תשי"ג (52/12/18). במכתב הוא מפרט את המכתב שקיבל ממר מנחם מחפוד, שמש בית הכנסת הגדול של עדן מט' במרחשון תשי"ג-1952, שם מבוקשת עזרה ליהודים התקועים בתימן, בישובים: רגום, ער, בני שאב, גבל טרף, שג'אדרה, בני עואם, גבל עמר, שאחדייה, אידרע, חופיש וטוילה. בישובים אלו נמצאו אז 398 יהודים. יהודי אצ'בור 69 משפחות כ-268 יהודים. סה"כ 666 נפש.