קַצְר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף כ'ועי ובנו מנחם, הארון כ'ועי ובניו סלימאן יחיא וסאלם, הארון והב, סעיד והב, והנשים: סעידה בת כ'ועי ריאל, ותורכייה בת מסעוד ובניה אפרים ויצחק שלוש ריאל.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: ישועה, והב, כ'ועי הלוי, מנחם, יצחק ואפרים. הישוב עצמו היה גדול, אך רובו היה חורבות. לא ידוע מתי ועל איזה רקע נחרבו רוב הבתים.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער ממשפחת כ'ועי.