צוּמַרַה (סומרה)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית מאתיים נפש, שלושים משפחות בערך. בקהילה היו שני בתי כנסת נוסח השאמי. היחסים עם המוסלמים היו טובים, והתפרנסו ממקצועות חפשיים כמו: חייטים, נפחים, בורסקאים, צורפים, ועוד.

רב הקהילה היה מרי ששון בן אברהם (שפירא), והוא אף שמש עאקל-ראש הקהילה ואחראי על גביית המס ויצוג הקהילה בפני השלטון. עמו שמשו בדיינות מרי חזקיה בן דוד ואביו מרי דוד.