מַדַאִיר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלושים משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם עופרי ובנו, אביו יחיא עופרי ובנו, יעיש בן סאלם מוטף, יוסף בן יחיא, יחיא סעיד מוטף שלוש ריאל, מסעוד נגאר ריאל, מסעוד סלאב ריאל ורבע, מנס אשול ריאל ורבע, סעיד מנס אשול, סעיד בן יוסף, אחיו יחיא, סאלם סעיד ובניו, יחיא אשול, חיים מסעוד, יוסף עואץ', מנחם חמאמי ריאל ורבע, אברהם חמאמי ובניו אברהם דוד וסלימאן שלוש ריאל, יחיא סעיד, ישועה סעיד, הארון סוכיתל, יוסף סוכיתל ארבע ריאל, מוסא בן הארון, סעיד מהאצרי ובניו סעיד וישועה ריאל ורבע, ישראל מסעוד מהאצרי, דאוד מסעוד, סעיד בן מרי יחיא מהאצרי ריאל ורבע, אברהם עופרי ריאל ורבע, יוסף מהאצרי והגב' פצ'ה בת מנס רבע ריאל.

חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום עופרי ומרי יחיא מהאצרי.

בב' באייר ברכ"ז-תרע"ו-1916 העתיק הסופר ר' סעיד בן יוסף אשול קובץ בהלכות שחיטה וטרפיות, בישובים אסוכיבאת ומדאיר. בכתב היד פ"ג דפים, ובהם החיבורים לחם תודה, הלכות ניקור, פרי צדיק ועוד.

בקולופון בדף 51 א' כתוב:

כה עתרת המעתיק פה ק"ה ער"ה הצעיר סעיד בן יוסף אשול יצ"ו. יום ו' י"ז לספירה שנת ברכ"ז לשטרות במאתא אסוכיבאת תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אכי"ר בב"א.

בקולופון נוסף בדף 3 ב' כתוב:

כה עתרת מעתיר ומתחנן ומקווה חסדי אהיה הצעיר חזמ"ק ש"ט מפח"ו (בא"ת ב"ש: סעיד בן יוסף) המכונה אלאשול יצ"ו אכי"ר. נעתק פה אלמדאיר ת"ו וירושת"ו בב"א כי"ר.