טוילי, שלום

מרי שלום טוילי היה חכם, ואולי אף דיין, בצנעא לאחר גלות מוז"ע בשנת תל"ט (1679). שמו מופיע ב"אגרת הבשורות" שכתב ראב"ד הקבוע הראשון לאחר הגלות, מרי שלמה בן סעדיה מנזלי, ושלח לקהילות השונות. הוא מוזכר עם הדיין מרי יחיא בן אברהם הלוי, אשר צאצאיו כונו אלשיך, הדיין מרי שלום צבטאני, מרי אהרן אוסטא, ראב"ד מרי יחיא בן יוסף כהן ועוד.

קטע מהאגרת בכתיבת ידו של ר' יחיא בן ראב"ד מרי יוסף קארה (ר' יחיא נפטר בשנת תרמ"ז (1887) פורסמה ע"י הר"י צוברי. למיטב ידיעתי, האגרת המקורית נעלמה, ואף העתק שלם מהאגרת לא נמצא בידינו. זהו השריד היחיד לחלק מן האגרת.

בחלק מהאגרת שנותר בידינו מוזכרות תקנות שונות אשר תיקנו חכמים אלו, וביניהם מרי שלום טוילי, לאחר הגלות הקשה. בין התקנות: להתפלל שתי תפילות מוסף של ראש השנה לחש וחזרה, בניגוד למנהג הקדום להתפלל תפילה אחת חזרה של שליח ציבור. תקנה שנייה - לתקוע מאה קולות שופר בר"ה. לפי האגרת, רוב הציבור הסכים לשנות את המנהג הקדום ולהוסיף את תפילת הלחש, אך התנגד להצעה לתקוע בשופר בתוך תפילת הלחש. למרי שלום טוילי מיוחסת גם העובדה, כי תמך בקריאת ההלל בליל פסח בבית הכנסת, אם כי יש למצוא סימוכין לכך.

ברשימת בתי הדין הקבועים לאחר גלות מוז"ע שמו נעדר מרשימת ההרכב של הדיינים, ואולי נפטר ממש לאחר הגלות, ואולי לא היה דיין במינוי קבוע, אלא מחליף או מגדולי החכמים בצנעא.