ר' סעדיה בן שלמה עוזירי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חמדה שבמרכז תימן בשנת שנ"ב (1592).
הוא חתום ראשון על "שטר פשרה... הסמוכין שבארץ ישראל" בשנה זו, ואחריו חתום ר' יעקב בן שלמה. השטר נכתב לדוד בן עואץ.
יתכן ושימשו דיינים בקהילה.
ר' סעדיה בן שלמה עוזירי היה, כנראה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר חמדה שבמרכז תימן בשנת שנ"ב (1592).
הוא חתום ראשון על "שטר פשרה... הסמוכין שבארץ ישראל" בשנה זו, ואחריו חתום ר' יעקב בן שלמה. השטר נכתב לדוד בן עואץ.
יתכן ושימשו דיינים בקהילה.
מרי אברהם בן משה עוזירי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא היה מרבותיו המובהקים של מרי רצון-רצ'א צארום. צנוע וענו היה, וסירב שיכנוהו מרי, למרות היותו מגדולי החכמים בישיבה.
עסק לפרנסתו כחמש שעות בלבד במשך היום בשעות הצהרים, לאחר גמר הלימודים בישיבה בצהרים, וחזר ללמוד בערב ובלילה. הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה.
עפ"י הידוע, נפטר...
ר' אברהם בן סעדיה עוזרי העתיק או שמימן העתקת תורה במאה הט"ו-ט"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. בכה"י שע"ד דפים, עם מסורה קטנה וגדולה בלי מחברת התיגאן.
בקולופון כתוב:
"נכתבה... על שם אברהם ש"צ בר' סעדיה ש"צ ר' רי"ת הידוע אלע(זירי)".
ר' אברהם בן שלום עוזרי העתיק את סידור הגדול של מהרי"ץ, עץ חיים, בשנת תרכ"א (1861). לא ידוע מקומו, ולהערכתי, חי במרכז תימן.
בכה"י קפ"ה דפים, הכוללים את הקדמת מהרי"ץ. בשער הסידור "סדר הברכות והתפלות כמנהגינו הק"ק צנעא וכל ערי תימן יע"א", וכן תפילות החול, שבת ומועדים, כולל חלקים שמהרי"ץ לא העתיק בסידורו, כמו: מסכת יומא, מעמדות - קריאה בתורה לחגים, הפטריות ועוד. עיבור השנים כולל לוח שנים...
ר' זכריה בן משולם עוזרי העתיק שני חיבורים סידור והפטריות באמצע המאה הי"ט. לא ידוע מקומו. יתכן והוא מהעיר אלגדס, בהסתמך על העובדה כי סבו מרי עודד בן יוסף עוזרי חי באלגדס (ע"ע).
כתב היד הראשון (כת"י ירושלים) הוא סידור לימים נוראים כמנהג הספרדים בשנת תר"ו (1846).
בשעה כה"י כתוב:
"סידור תפילות לימים נוראים לראש השנה וליום כיפורים עם סליחות ללילי אשמורות כמנהג ק"ק ספרדים...
ר' חיים בן אהרן עוזרי העתיק את פירוש המשניות לרמב"ם בעיר מנאכ'ה, להערכתי, במאה הי"ט-כ'. לא ידוע זמנו המדויק. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, ועפ"י הערכה נכתב בעיר זו.
בכה"י ק"ג דפים גדולים. ח"י הדפים הראשונים הם שמונה פרקים לרמב"ם, ל"ה דפים הפירוש למסכת אבות, וחמישים דפים הפירוש למסכת שבת. כל הפירוש כתוב במקור בשפה הערבית. אין תרגום לעברית.
בסוף הפירוש למסכת שבת כתוב...
מרי חיים-יחיא עוזרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק.
הוא חבר ספר העוסק בדרשות ומאמרות על דרך הקבלה בשם @44מקור חיים@55. לחיבור נוספו תוספות ממרי אברהם ערשי. בידינו נותרו שבעה דפים.
מדבריו בהקדמה:
"אלה הדברים יקרים עליונים, כוללים כל דברי החכמה וסודות התורה וסוד הספירות, וסוד המקוה והים והלוחות ושיעור הקומה והיסודות גנוזים בחדרי התורה ומעין מבית ה' יוצא באר...
ר' יוסף בן יוסף עוזרי העתיק דיואן בישוב בוסאן ארחאב בכ"ח באדר תרפ"ו (1926). הישוב נמצא במחוז בני חשיש מצפון מזרח לצנעא.
בכה"י ק"פ דפים, עם שירים הכוללים שבח, נשואים, חדויות, זאפת ושירות.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הדיואן בחד בשבא דהוא @44אב@55א @44ב@55ם @44או@55דה @44יה@55 לחדש אדר שנת @44ת@55הי ידך לעז@44ר@55ני כי @44פ@55ק@44ו@55דיך בחרתי (כ"ח באדר תרפ"ו - 1926) אני......
ר' יוסף בן שלמה עוזרי העתיק הגדה של פסח ביום שלישי כ"ו באדר תרמ"ז (1887) בישוב צ'וראב. הוא מתושבי הכפר רדם שליד צנעא. אולי הוא מרי יוסף עוזרי המוזכר בחיבור מרי דוד ג'מל-גמליאל.
בכה"י כ"ה דפים, ונכתבה במימון ר' משה נחמ"ן. בהגדה הוא משלב בין מנהגי תימן למנהגי השו"ע, כפי שפרטתי בספר מחקרים בסידורי תימן.
בקולופון כתוב:
"בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר...