מרי שלום עוזרי היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא באמצע המאה הי"ט כנראה.
הוא מוזכר בספר חפץ דוד שחבר מרי דוד בן שלום גמליאל, ובהערותיו לשירי הדיואן. שם הוא כותב: "שלום עוזרי נר"ו (נטריה, רחמנא ופרקיה)".
משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר. לא ידוע מתי במדויק כתב מרי דוד את ספרו, והתאריכים המוזכרים בספר הם תקפ"ד - תרל"ז (1824-1877), ולכן אני מעריך, כי מרי שלום עוזרי חי באמצע המאה הי...
מרי שלום בן אברהם עוזרי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן, בדרום מערב לצנעא, ביום שישי כ"ט באב תר"ן (1890).
הקהילה היהודית במנאכ'ה היתה מן הקהילות החזקות והגדולות ביותר בדורות האחרונים. היה קשר חזק מאוד בינה ובין צנעא, ורבים מיהודי העיר היו תושבי צנעא.
למד תורה אצל מרי יחיא קהלאני - רב העיר, ואצל מרי תנעמי בן שלום תנעמי, רב הישוב מצ'מאר הסמוכה. לאחר נשואיו נדד עם משפחתו לצנעא, ולמד...
ר' שלום בן יוסף עוזרי חי בעיר סדה שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא מוזכר באחד מכתבי היד, כי תרם את ספר שתילי זתים, וכן שלושים ושנים ספרים נוספים לבית הכנסת בישוב. כמות של ל"ב ספרים הוא עצומה בתימן ויקרה במיוחד, והדבר מצביע על מצבו הכלכלי הטוב כנראה, וכן על חסידותו וצדיקותו. קשה לדעת האם תרם את הספרים או אף העתיקם.
הספר שתילי זתים הוא פירוש שחיבר מרי דוד משרקי לשו"ע טור או"ח, והסופר העתיק עפ"...
מרי אברהם ערוסי אשר חי במאה הי"ט-כ' כתב על שלושה צדיקים בעלי צדקה מפורסמים שהיו בזמנו, וביניהם את מרי שלום עוזרי מהעיר סדה בדרום תימן. יתכן ומדובר בצדיק אחד אשר תרם עשרות ספרים לבית הכנסת, ואשר נפטר בב' במרחשון תר"מ (1879) (ע"ע קודם). כיוון שר"א ערוסי נולד בשנת תרל"ט (1878), יתכן ומרי שלום עוזרי שהוא מזכיר אינו מרי שלום בן יוסף עוזרי, אלא צדיק נוסף מהעיר סדה, ואשר נפטר בתחילת המאה העשרים כנראה...
מרי שלום בן משה עוזרי היה, כנראה, דיין ומנהיג בישוב אעבאר צ'אפדה בשנת תצ"ג (1733). הוא חתום על מכירת תאג', שהעתיק הסופר המפורסם ר' דוד בן בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485).
התאג' נמכר מספר פעמים, וביום ראשון ו' ניסן תצ"ג (1733), הוא נקנה ע"י ר' משה בן יחיא בן סעיד בן שוכר פקעה. חתומים עפ"י סדר זה: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי....
מרי שלמה בן חטר עוזרי כתב קינה על הגלות לאזור כמראן בשנת תכ"ט (1669).
גלות זו הייתה המשך לארועי השבתאות בתימן בעקבות אוירת המשיחיות, ובשנת תכ"ז (1667) נגזרו גזירות דתיות על היהודים. ר' סעדיה בן דוד הלוי חמאמי מתאר את המצב לאחר הקולופון, בו העתיק את התורה בשנת תכ"ט (1669).
מרי שלמה עוזרי לא היה פיטן, אך מסערות לבו כתב ותיעד בשנת תכ"ט (1669) את הגלות לכמראן. הוא מתאר את גזירות...
ר' שלמה בן יחיא עוזרי העתיק לקוטים מספר תקון יששכר בשנת תקי"ז (1757). לא ידוע מקומו.
בכה"י י"ב דפים, ובהם לוח מחזורים משנת תקי"ז עד שנת תרל"ב "וזה העיגול להר"ר יששכר בן... כמהר"ר מרדכי בן סוסאן נר"ו מערבי" ועוד.
בקולופון דף 6 ב' כתוב:
"הכותב קל הקלים ודל מדלים שלמה בן יחיא אלעזירי ישצ"ו... ואשאל מהאל ירפא מכאובי וישיב את כאבי וירוח לי מעצבי אלי אבי".
ר' שלמה סעדיה עוזירי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בד'מאר בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום עם הדיין מרי שלמה בן אברהם מלאחי, על קבלת סכום של קצ"א ריאל לעניי העיר ד'מאר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. האישור מיום שלישי י"ח בניסן תש"ח (1948).
הקהילה היהודית בעיר ד'מאר היא מן העתיקות ביותר בתימן, וסמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה כשלוש מאות משפחות, אחת הקהילות הגדולות ביותר...
מרי אהרון עומיסי היה חכם בישוב קרית צפא בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר קרית צפא נמצא בנפת בני חושיש מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: עומיסי, תנעמי, מלאח, חמאמי, ד'מארי, קורט ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף עומיסי ומרי שלמה סעיד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...