בספר מעשה רוקח מובאים קובץ חידושי גאונים קדמונים, ושם מוזכר חכם בשם עודד "התימני". קשה לדעת מי הוא אותו חכם, ומהי תקופתו ומקומו.
יש להעריך כי נולד בתימן, וכי יצא למצרים או לא"י כמו רבים מיהודי תימן וחכמיה, או אולי שהה באחת מארצות המזרח התיכון.
בספר מעשה רוקח מובאים קובץ חידושי גאונים קדמונים, ושם מוזכר חכם בשם עודד "התימני". קשה לדעת מי הוא אותו חכם, ומהי תקופתו ומקומו.
יש להעריך כי נולד בתימן, וכי יצא למצרים או לא"י כמו רבים מיהודי תימן וחכמיה, או אולי שהה באחת מארצות המזרח התיכון.
בקובץ הלכות שחיטה מן המאה הי"ז, מצאתי את שמו של ר' עודד בן אברהם.
בכה"י ס"ד דפים, שהועתקו ע"י שני סופרים. בכה"י הלכות שחיטה לרמב"ם, פירוש להלכות שחיטה, עשר אותות ורעיא מהימנא.
את מ"א הדפים הראשונים העתיק ר' זכריא בן סעדיא, בישוב "גוב מן קרא לחמא" שבמחוז רחבה בשנת תכ"ו (1666) כנראה.
את שאר הדפים העתיק, כנראה, "ר' עודד בן אברהם יש"ל". יתכן כי חי באותה שנה ובאותו אזור...
ר' עודד בן יוסף העתיק סליחות לימים נוראים במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י קט"ז דפים, ובהם סליחות ליו"כ, סליחות רס"ג, סדר העבודה לראב"ע - הנוסח הקדום בתימן, נוסח הרחמים, ומפתחות לסליחות בדפים 116-115. נכתב במימון ר' מנצור בן יצחק.
בקולופון דף 62 כתוב:
"תם ונשלם שבח לאל בורא עולם, תמו הסליחות... נכתבה זאת הסליחות על שם דאתעסק בה חוטר שמו, יהי אלהיו...
מרי עודד בן יפת נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא שמש ראב"ד בישוב בעדאן שבדרום תימן, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא העתיק את הספר מפי חכמים, אשר חיבר מרי אברהם בן דוד הלוי מעיר אלצ'אלע.
בקולופון חלק א' כתוב:
"ספרא זעירא וחלשא עודד בן לא"א מו' יפת... נכתב זה הספר לתשובת אדוני מ"ו זכריה הי"ו בחדש אייר שנת בר"ח (תרנ"ד - 1894)".
בקולופון חלק ב' כתוב...
ר' עודד בן ישע העתיק או מימן העתקת תאג' עפ"י הערכה במאה הט"ז-י"ז. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י שצ"ט דפים, עם מסורה גדולה וקטנה ומחברת התיגאן, ובשולי הדפים פירוש כולל גמטריאות ורמזים. בראש כה"י סדר המצוות בתורה בערבית מאת אלואל - ר' דוד בן חיים הלוי לפי סדר המצוות ברמב"ם.
בכה"י רשימת "ייחוס הצדיקים שבארץ ישראל ובתי כנסיות שבדמשק". בסוף המסורה "שיר... במעלת אדוני עודד בן ישע...
מרי עודד בן ישע - מעוצ'ה בן גיאת, היה ידידו של מרי יחיא אלצ'אהרי, מגדולי חכמי מרכז תימן במחצית השנייה של המאה הט"ז. נראה, כי אף הוא חי במרכז תימן בתקופה זו. הוא ידוע מספר המוסר שכתב ר"י אלצ'אהרי.
מרי עודד נאסר עמו כתוצאה של מלשינות. לאחר שהות מסוימת הוא שוחרר, ויריביו נכלאו במקומו.
ידוע על שני בנים, האחד בשם שלמה, ובן נוסף שנפטר. יתכן, והוא ר' עודד מהערך הקודם.
ר' עודד בן מתנא היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב צ'אהרה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. יתכן והיה ראש הקהילה או גזבר.
הוא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. סכום הסיוע הוא נ"ד ריאל, והתאריך י"ב באדר א' תש"ח (1948). הוא חתום יחידי "הצבי עודד ב' מתנה ס"ט ממאתא אלצ'אהרה יע"א".
מרי עודד בן סעדיה היה, כנראה, דיין בישוב אעבר צ'אפדה במאה הי"ח.
הוא חתום על מכירת תאג' ביום ראשון, ו' בניסן במ"ד לשטרות (תצ"ג - 1733), וחתומים עמו עפ"י הסדר: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי עודד בן סעדיה ומרי שלמה בן סעדיה לוי.
התאג' נכתב ע"י הסופר המפורסם ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, בצנעא בשנת רמ"ה (1485). התאג' נמכר מספר פעמים, ובשנת תצ"ג (1733) נקנה ע"...
מרי עואץ-עודד בן סעדיה היה דיין בבי"ד של הישוב די סופל שבמחוז שרעב, בתחילת המאה העשרים.
הוא חתום על אגרת מיום ג' בכסלו תרע"ג (1913), אשר נשלחה לשליח העלייה יבניאלי, לר' בנימין ולרב אברהם קוק. באגרת הם קובלים על הגלות והשנאה ליהודים, גזל ממונם וקפוח פרנסתם ומבקשים סיוע. על האגרת חתומים דיינים מבתי דין של הישובים: עודן, תעזייה ודי סופל. הוא חתום שני ברשימת בי"ד של הישוב. ראשון החותמים...
מרי סעדיה בן משה עוזרי כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה, תפילות ובקשות, במאה הי"ט, כנראה, במרכז תימן. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י נ"א דפים, בעברית ובערבית ובהם בקשות שונות, ואחת הבקשות מאת "סעדיה בן משה עזירי יצ"ו", "סעיד מנצורה", "תפילת הבחורים ות' ר' ישמעאל כהן גדול".
ספרו העקרי הוא @44שערי זביחה@55, העוסק בהלכות שחיטה. הספר מכונה גם קצור הלכות שחיטה. בכה"י כ"ג דפים,...