שְעוּבָה

במאות הי"ט והעשרים חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע כמקום לידתו של מרי דוד בן ישראל צאירי, אשר נולד בכפר בשנת תרכ"ב-1862. הוא שמש דיין באזור מכלף. בשנת תר"ע-1910 ארגן קבוצת עולים, כשלושים משפחות מהאזור, ועלו לארץ. העולים התיישבו בזכרון יעקוב, חדרה, יבניאל ובכנרת. הם גורשו מכנרת, ובשנת תר"ץ-1930 הקימו את כפר מרמורק שברחובות.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, לפני גל העלייה, ואחריה.