רַצְ'מַה

בי"א בשבט אתתקס"א-ת"י-1650 העתיק הסופר ר' ישועה בן דוד בן שלמה צ'ראב בכפר אסנאף את הלכות הרמב"ם: איסורי ביאה, מאכלות אסורות, שחיטה, ופירושים הערבית-שרח. בכתב היד 132 דפים, ונספחים מתקופות מאוחרות יותר. בדף 79 א' פתיחה של מעשה בית דין מכ"ז בכסלו ב"ז-תנ"ו-1695, ב"מאתא אלרצ'מה דעל בריכתא דמיא די שמה סד אלפעי". יתכן וכפר רצ'מה המוזכר שייך לערך הבא. עיין עוד ערך אסנאף.

יוסף טובי פרסם את רשימותיו של ר' שלום סנג'אב, נשיא קהילת יהודי העיר רדאע, מאמצע המאה הי"ח. במסמכים שפורסמו ישנן רשימות מס החסות של יהודי העיר רדאע, וכן מסמכי בית הדין, ועוד. אחד המסמכים הוא מכתבם של חברי בית דין רדאע לקהילת יהודי הכפר רצ'מה הסמוכה.

רשימת מנהיגי הקהילה: סאלם מצ'מון, סעיד מצ'מון, יוסף בן עואץ' מסיעיד, יוסף בן יוסף עואץ' וסאלם עואץ' חראץ'. לא ידוע גודל הקהילה באמצע המאה הי"ח. במכתב מתואר, כי סלימאן אלכ'רט, סעיד אלכ'רט ויחיא דראמי תבעו את פרנסי הקהילה בפני בי"ד רדאע.

השם רצ'מה ידועה גם כעיירה בנפת כ'ובאן במחוז ירים. לא ידוע לי האם מדובר בישוב אחד, ובמאה הי"ח רצ'מא היתה חלק ממחוז רדאע, זאת בהסתמך על העובדה, כי המחוזות רדאע וירים סמוכות זו לזו. אפשרות נוספת כי מדובר בשני ישובים שונים, הכפר רצ'מא הסמוך לעיר רדאע, בו חיו יהודים במאה הי"ח, אך לא ידוע סמוך לעלייה הגדולה לארץ, ואף ברשימות משלמי המס של מחוז רדאע סמוך לעלייה אין מוזכר ישוב בשם זה. עיירה נוספת בשם רצ'מא היתה במחוז ירים, בה חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

עיין ערך הבא.