שמן, שלום בן שלום

מרי שלום בן שלום שמן נולד בצנעא בשנת ת"ר (1840). למד תורה אצל חכמי העיר, והתפרנס מהיותו חנווני. היה פותח את חנותו מספר שעות במשך היום ורוב הזמן הקדיש ללימוד תורה. היה אוצר בלום של מקרא, משנה, תלמוד, הלכה ואגדה, תורתו הייתה סדורה בפיו. התרחק משררה.

נבחר לשמש סגן ראש הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה מידי יום בכניס צאלח, בראשות מרי שלום בן יחיא חבשוש - ראש הישיבה. הישיבה פעלה רק במחצית השנייה של המאה הי"ט.

בזכות תכונותיו וגדלותו בתורה זכה להערכה רבה, ורבים ממנהיגי הקהילה ואף הדיינים נועצו בו כדי שיחווה דעתו בנושאים שעל הפרק. סדר יומו היה קבוע, וכל ערב ריכז את כל החנוונים ולמד איתם תורה במשך כשעה וחצי.

הוא חתום על פסקי דין ושטרות רבים. הוא חתום ביום שישי באדר א' תרמ"ג (1883) על תשובות חכמי הישיבה בעניין שתי קופות צדקה, פעם נוספת הוא חתום עם חמשה חכמים אשר שינו את דעתם. ביום רביעי, כ"ג בתמוז תרמ"ד (1884) הוא חתום על חוות דעתם של חכמי הישיבה, אשר התייחסו לפסק של הדיינים חברי בית הדין. חתומים עפ"י הסדר: מרי שלום חבשוש - ראש הישיבה, מרי שלמה שלום צאלח - הרב הראשי שמונה בהמשך, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי שלום שמן, מרי סעיד בן יוסף משרקי, מרי יחיא בן שלמה קאפח, מרי סעיד בן שלמה צאלח.

בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור, בין החותמים: מרי שלמה שלום צאלח, מרי יחיא בדיחי, מרי חיים בן יוסף קורח, מרי סעיד משרקי, מרי שלום שמן, מרי יחיא קאפח ועוד. בשנת תרנ"ה (1895) הוא חתום עם מרי חיים בן ר' יוסף קורח על כתובה של שאול צאלח וסעדה אלשאער. הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לחכמי העיר רדאע בין שנת תרמ"א (1881) לשנת תרס"ד (1904), שנה לפני פטירתו. היו לו חילופי תשובות עם מרי יחיא קאפח בעניין דיכה במכתשת בשבת שמרי יחיא קאפח אסר ומרי שלום שמן התיר. יחד שיתפו פעולה רבות במסגרת הישיבה הכללית בצנעא. לעתים, פסיקת חכמי הישיבה גרמה למתח בינם לבין הדיינים חברי בית הדין. הרב הראשי, מרי שלמה קארה, התנגד לשליחות ר' שלום חמדי ויוסף נדאף, ואילו חכמי הישיבה מרי שלום שמן, מרי יחיא בדיחי ומרי חיים בן שלום נדאף כתבו מכתב לירושלים המתאר את קשייהם של שני השליחים.

בשנת תרנ"ח (1898) הוא חתום על איגרת עם חכמי הישיבה ומנהיגי הקהילה, לגביר ר' בנין מנחם משה, ובאיגרת מבקשים סיוע עקב המצב הכלכלי הקשה שנגרם לאחר שבע שנות בצורת.

הוא כתב חיבור בשם @44"פך השמן"@55, והוא הגהות לשו"ע על כל ארבעת הטורים וכן תשובות שכתב. ההגהות נכתבו בשולי דפוס שו"ע עם פירוש מגיני ארץ מהדורת זיטאמיר 1873. ההגהות נדפסו בתוך קובץ החיבורים שערי קדושה שהוציא לאור מרי שמעון צאלח בירושלים תשמ"ד מדף רי"ב, א' עד דף רי"ד, ב'. ההגהות בשולי ספר דפוס השו"ע נמצאות בידי מר שלמה טיירי מקרית אונו. להלן צילומים מהספר*.

בנו מרי יוסף נולד בצנעא בשנת תרנ"ח (1898) ושימש רב העיר הרצליה. התייתם מאביו בגיל שבע שנים.

נפטר בצנעא בסיון תרס"ה (1905), בזמן הרעב הכבד - חוזת אלנפר - בה נפטרו רבים מיהודי צנעא, וביניהם הדיין מרי אברהם צאלח.