בלוג יהדות חברה וקהילה

כידוע, יהודי תימן דבקו לאהבה במשנת רבנו הרמב"ם ובפסיקותיו,  ושמרו מסורות ומנהגי נביאים עוד מתקופת בית המקדש, כיצד ייתכן אפוא שהם לבשו טלית קטנה, וכפי שכתב מהרי"ץ: "ומדסתם מצת שמורים שמעינן דבין בחול בין בשבת לא יעשה אלא ט''ק(=טלית קטנה) לבן, וכ''ה(=וכך הוא) מנהגנו פשוט".

ויש לברר, אימתי חדר מנהג לבישת טלית קטנה לתימן, האם בתקופת מהרי''ץ כפי שהוא מעיד שזה מנהגו? או שמא מנהג זה פשט רק בתקופה מאוחרת ורק בקרב יחידי סגולה?

העדות הקרובה ביותר לתקופת מהרי"ץ, היא עדותו של השליח יעקב ספיר שביקר בתימן בשנת 1859. ר' יעקב ספיר מעיד שרק המורי היה לובש טלית קטנה "ויראי ה' המארי ילבשו עוד בגד ארבע כנפות מצויצת תחת הכותנת העליונה".

ואכן ישנן עדויות נוספות שהיו יהודים בתימן שלבשו טלית קטנה, ונראה שהיו אלה שלא לקחו עמם את הטלית הגדולה לכל מקום כמנהג המקובל שם, וכפי שהזכרנו בחודשים האחרונים. וכן העיד הרב עמרם קורח בספרו סערת תימן על מורי יחיא בן יעקב צאלח: "לבעלי חנויות שדרכם להלך בשוק בלא טלית, עשה טליתות קטנים שיש להם בית צואר מכסים את החזה מלפנים, ומלאחור נמשכים למטה מן העורף כשיעור חצי אמה, והטיל בהם ציציות וחלקן לבעלי חנויות כדי שלא יתהלכו בלא ציצית. אשר ידם משגת שלמו דמיהם והעניים נתנם להם במתנה".

למרות האמור לעיל, מורי חיים כסאר מעיד שבתימן היו יחידים מבין תלמידי החכמים שהיו לובשים טלית קטנה.

חוקר יהדות תימן המפורסם שלמה דב גויטיין, התייחס בספרו לטלית הקטנה ואלה דבריו:
"יהודי תימן המרכזית אינם לובשים 'טלית קטן', כי הם שמים ציציות בשמלה, ואילו בתימן הדרומית יש שלובשים מעין 'טלית קטן' כלומר חתיכת בד שיש בה חור להכנסת הראש, אלא שחתיכת בד זו היא גדולה ומכסה את כל הגוף העליון, משמשת איפה כסות ממש ולא נשא ציציות בלבד".

http://hydepark.hevre.co.il/upload0708/2008814_035515457_%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA%20%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94%20%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%20%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3.jpg

בצילום: יהודים עסוקים במלאכתם עטופים בטלית ומימין עם טלית קטן. הצילום הופיע בספר 'עיונים במגילת תימן', יוסף טובי

שמואל יבניאלי, העיד כי בדרום תימן לבשו את הטלית קטנה וגם התעטפו בטלית הגדולה וז"ל:
"ובדלעא [דרום תימן] כבר לא תפגשו מעיל [כמלבושי אנשי לחג']. והמורי והנשיא לובשים אזור (היינו סדין) על החלציים וטלית קטנה על הכתפים, ועליה הטלית הגדולה, שהיא סדין של בד עבה".

לעומת זאת, בחבל שרעב היתה מציאות שונה, וכך תיארה יבניאלי בספרו: "בחבל שרעב... בגדים אין כלל, כי אם אזור וטלית קטנה עבה וארוכה בחול ובשבת (גם הערבים מתלבשים כדומה לזה)".

ובמקום אחר בספרו כתב וז"ל: "חדה... כפר בשרעב... המורי היה נגוי פצעים בגופו, וגם אינו כאבו, בהיותי אצלם, והיה רוב היום מבלה בחדר אפל ערום. וכשיבואו אליו אנשים יאזור את האזור וילבש טלית קטנה. מזגו טוב, שמח, אוהב ערקי, ומסתפק במחשבה אודותיו. מרוב מכאוביו יצעק כפעם בפעם: 'אנה מפניך אברח! אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול – הנך!' אעפ"י כן הוא מלא חיים".

עוד כתב: "כרמה [דרום תימן]... מארי סעוד... מתפלל בשני זוגות תפילין... בית הכנסת הוא באחד החדרים בבית הזה. חציו מלא דוחן וחציו השני – לתפילה. בגדיהם – אזור טלית קטנה. מאכלם: דורה או דוחן עם שמן או דבש. ובשבת – בשר כבשים מסריח מריח הגללים שבישלוהו בהם".

ומהרי"ץ, ששיקף את מנהג מרכז תימן, כתב: "ויש שסמכו על הטלית גדול שלבשוהו כל היום".

וכן נכתב בקובץ הלכה ומסורה שמנהג לבישת הטלית הקטנה לא רווח בעיר צנעא או בסביבותיה: "והנה בעי"ת צנעא וערי מרכז תימן רוב העם לא נהגו ללבוש ט"ק, זולתי יחידים והתלמידי חכמים, ורבינו השתילי זיתים שראה שהמון העם אינם לובשים ט"ק, האריך בתוכחת מגולה בסוף הלכות ציצית על חומרת המצוה".

והרה"ג רצון ערוסי השיב לשואליו, וז"ל: "לא כתבתי שאין צורך בטלית קטנה, אלא אין מצוות עיטוף בטלית, מתקיימת בטלית קטנה. וכל הלובש טלית קטנה, אסור לו לברך לא על להתעטף בציצית, ולא על מצוות ציצית, כי זו ברכה לבטלה, אולם ערך חינוכי חשוב יש בלבישת ציצית, וכך אני נוהג מילדותי, וכן ראוי לעשות למרות שמנהג אבותינו בתימן, לפחות בצנעא, שלבשוהו בד"כ רבנים או זקנים".

והביא בפניי הרה"ג עזריה בסיס שליט"א את דבריו בנושא: "ולענין טלית קטן אם נהגו בתימן, נאמנים עלינו דברי הגר"ח כסאר בשו"ת החיים והשלום סי' ג' שכן שמע מזקנים שהיו מקודם לובשים טלית קטן כולם, אלא שאח"כ לא היו לובשים אותו אי משום שהיה להן טלית גדול שהיו לובשים על כתפיהם – או משום יוהרא שהן נראים לובשים טלית ת"ח ואינם ראויים ע"ש, וע"ע להגר"ש הלוי בשו"ת דברי חכמים סי' א' שכתב שמה שנשמע שכאילו יהודי תימן הסתפקו בעטיפת הטלית בתפילה – ובמשך היום הלכו בלי טלית כתב להשיב דידיעה זו מוטעית מיסודה, ואשר לנכון כי טלית קטן לא נהגו ללבשו אלא יחידים, אך אין זה נכון שהלכו כל היום בלי ציצית דהמנהג המקובל שכל יהודי תימני אינו יוצא מפתח ביתו בלי טלית וטעות זו היא שמתעטף בה בבית הכנסת בשעת התפילה, ואם זכינו ועלינו לארץ הקדושה כ"ש, וכ"ש דצריכים להתקדש ביתר שאת לשמור ולקיים מצוותיה של תורתנו הקדושה בכל דקדוקיה והעלה דברי האבן עזרא דיותר יש חיוב להתעטף בציצית בשאר שעות היום יותר משעת התפילה למען יזכור ולא יעשה עבירה, ע"ש. והנראה בזה כי מקדם קדמתה היו כולם יוצאים כאשר לבושים בטלית גדול גם כשהולכים לשוק וכיוצא. ובמשך הזמן לריבוי עבודתם ועסקיהם פשטו הטלית הגדול, ואז התקינו שילכו בטלית קטן ויש שהיו מחלקים טליתות קטנים לעובדים – וכן נראה שלא כולם הלכו בטלית קטן, וע"כ באה התוכחה של מרן השתי"ז בסוף הלכות ציצית, ומ"מ מדברי השתי"ז נראה מפורש כי יוצאים ידי חובה בטלית קטן שיש בו כשיעור ע"ש שדן בגודל הטלית – ומ"מ היום כבר נהוג שגודל הטלית יהי' – 120 על 60 ס"מ – אמה על אמתים מלבד הפתח של הצואר"

והרב יצחק רצאבי כתב: "אבל דורות הראשונים נראה שלא ידעו טלית קטן מהו, והרי אין שמץ רמז לדבר במקרא ובספרי חז"ל והגאונים והרמב"ם, זולת כמה ראשונים בשאר ארצות... שבזוהר שלח לך דף קע"ד לאתעטפא בעיטופא דמצוה (זהו טלית גדול) ולאתלבשא בלבושא דמצוה (זהו טלית קטן) ומי שלא זכה בלבושא דמצוה (טלית קטן) מלבישין ליה מארי דגיהנם בגדים צואים ע"ש. הובא בפסקי מהרי"ץ הלכות ציצית סעיף י"ב. הרי שכבר בזמן הזוהר לבשו טלית קטן וגם טלית גדול".

למעוניינים ניתן לרכוש אצלי טלית 'שמלה' שחורה, לפלאפון: 052-4700429

 

 

 

comments powered by Disqus