בלוג יהדות חברה וקהילה

שאלות

 1. רש"י ל"ה א' – "ויקהל משה" – מתי הקהילם?

2. ל"ה ב' – רבנו בחיי מעיר את תשומת לבנו לשינוי בין הכתוב בפסוקנו: "קודש ‑‑‑‑‑ שבתון לה'", לעומת הפס' בט"ז כ"ג: ‑‑‑‑‑ שבת קודש לה' "; לומר לך שראוי להוסיף על קדושת השבת לפניה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, ולאחריה – במוצש"ק.

3. מנין שהמשכן והמלאכה אינם דוחים את שבת המלכה? כי הכתוב הקדים אזהרת ‑‑‑‑‑ לציווי מלאכת המשכן.

4. ל"ה ל' – "רְאו קרא ה' " – בעל הטורים: שאין מעמידין ‑‑‑‑‑ על הציבור אלא מדעתם.

5. רש"י ל"ה ל"ד – אהליאב משבט ‑‑‑‑‑, שהוא בין הירודים שבשבטים, הושווה מעמדו לבצלאל, משבט ‑‑‑‑‑, שהוא החשוב שבשבטים; לקיים מה שנאמר: "ולא נִכּר שוֹעַ לפני דל" (איוב ל"ד י"ט); מה פירוש 'שוע'?

6. ל"ה ל"ה – אונקלוס מתרגם את 'חרש' ‑‑‑‑‑, 'וחושב' ‑‑‑‑‑, 'ורוקם' ‑‑‑‑‑.

7. ל"ח ג' – ספל שקלטו בו את הדם כדי לזורקו על המזבח נקרא: ‑‑‑‑‑.

8. רש"י ל"ח כ"א – על סיבת החזרה על מלת 'משכן' אומר המדרש: רמז למשכן ש‑‑‑‑‑ בשני חורבנין על עוונותיהן של ישראל.

9. ר' יצחק קארו מצא, שבכל מעשה המשכן חוזר ונשנה הפועל 'עשה' ‑‑‑‑‑ פעמים כנגד ‑‑‑‑‑ מצוות עשה; וזה מרמז שבניית המשכן שקולה כנגד מצוות התורה.

10. מ' כ"ב-כ"ד – אמר ר' יצחק: הרוצה שיחכים ‑‑‑‑‑, ושיעשיר ‑‑‑‑‑; וסימנך: שולחן (המסמל עושר) בצד ‑‑‑‑‑ ומנורה (המסמלת תורה וחכמה) בצד ‑‑‑‑‑.

11. העברית של ימינו משנה או מגוונת את המשמעויות של המלים שבמקרא עפ"י צרכי התקופה. נא לנסות ולגלות את המלים מתוך הפרשה:

א. בפרשה – להעלות קטורת, בימינו – לדבר ולהעלות ביקורת.

ב. בפרשה – מלה נרדפת לבשמים, בימינו – משמשים לעישון אצל אנשים שלא שמים.

ג. בפרשה – אוהב לבוא עם הבריח האמצעי, בימינו – בי"ס שבוגריו יכולים להמשיך לימוד אוניברסיטאי.

ד. בפרשה – חיזוקים וחגורות לוָוֵי העמודים, בימינו – מעוררי אהבה או סגורים וצמודים.

ה. בפרשה – מקום חיבור שני דברים, בימינו – דפי כתיבה מחוברים.

ו. בפרשה – בשעת הנסיעה בלבוש זה את כלי המשכן מכסים, בימינו – מדים לבעלי תפקידים רשמיים.

למתקדמים:

1. ל"ה א' – "ויקהל משה" – הרשב"ם מעלה שתי סיבות להתקהלות.

2. ל"ה א' – בעל הטורים לומד מהביטוי "אלה הדברים", כי מספר המלאכות האסורות בשבת הוא ‑‑‑‑‑. האר"י לומד שבניית המשכן באה לתקן את חטא העגל: "‑‑‑‑‑ הדברים" מתקן את "‑‑‑‑‑ אלהיך ישראל" (ל"ב ד').

3. ל"ה א' – "את כל עדת בני ישראל" – מדוע את כל העדה? הרמב"ן: גם הנשים, כי כולם ‑‑‑‑‑ במלאכת המשכן. הש"ך מציין, כי מרע"ה הקהיל גם את הנשים כדי ללמדן דיני ‑‑‑‑‑.

4. ל"ה ב' – בכך שכתוב "ֵ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑" ולא "תַעשה מלאכה" למדו חכמינו, שמי ששומר שבת כהלכתה תשרה ברכה בעבודתו, ויראה כאילו מלאכתו נעשית מאליה.

5. ל"ה ג' – למרות שמותר להבעיר אש במקדש בשבת מעיר הרמב"ם, שהפס' "לא ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ בכל מושבותיכם" הוא אזהרה לביה"ד, שלא ישרפו בשבת מי שנתחייב שריפה.

6. ל"ה ה' – "קחו מאתכם" – הראב"ע מעיר שהפועל 'לקח' הוא מלה והיפוכה, ואם באה האות מ' אחרי הפועל 'לקח' פירושו דווקא ל‑‑‑‑‑.

7. ל"ה כ"ב – מה ההבדל בין רש"י לראב"ע בהבנת התכשיט הנקרא 'חח'?

8. רש"י ל"ה כ"ו – "טוו את העזים" – איזו אומנות יתרה היתה כאן?

9. רשב"ם ל"ה כ"ז– מדוע הביאו הנשיאים דווקא את אבני השוהם?

10. רמב"ן ל"ו ח' – כמה פעמים חוזרת התורה על מלאכת המשכן?

11. ל"ז א' – "ויעש בצלאל את הארון" – בעל הטורים: 'בכולם לא הזכיר בצלאל אלא על הארון,לומר שהיה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, וידע סוד הארון והמרכבה'.

12. ל"ח כ"א – החכם הספרדי ר' אברהם סבע כותב על פס' זה בספרו 'צרור המור' ( עוד קודם לגירוש ספרד): "ועתיד ה' יתברך לפקוד נווהו ולהחזיר עטרה ליושנה; וזהו שכתוב: "אשר ‑‑‑‑‑, לשון פקודת ישועה ורחמים".

13. הרמב"ן מכנה את ספר שמות 'ספר הגאולה', ומסיימים אותו, בד"כ, בין פורים לפסח – מועדים שנעשו בהם נסים; "ומובטחים אנו מפי חז"ל כי ב‑‑‑‑‑ נגאלו ישראל, וב‑‑‑‑‑ עתידים להיגאל''.

14. השבת שלפני שבת פרשת החודש נקראת -----, ושלפני ר"ח ניסן שבת ‑‑‑‑‑.

15. בהפטרה הרגילה של 'פקודי' (מל"א ח') אנו קוראים על מקדש שלמה: " וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה' ". איזה פס' שבסוף ספר שמות מקביל לפס' זה?

תשובות:

1. למחרת יוה"כ 2. שבת, שבתון, ערב שבת 3. השבת 4. פרנס 5. דן, יהודה, שוע=בעל שם 6. נגר, אומן, צייר 7. מזרק 8. נתמשכן 9. 248 10. ידרים, יצפין, צפון, דרום 11. א. להקטיר, לקטר ב. סמים ג. תיכון ד. חשוקים ה. מחברת ו. בגדי שרד

למתקדמים:

1. כדי לקחת את מחצית השקל, וכן להזהירם על מלאכת המשכן 2. 39, אלה 3. התנדבו, שבת 4. תֵעשה מלאכה 5. תבערו אש 6. לתת 7. רש"י – צמיד ביד, ראב"ע – באוזן 8. שטוו על גבי העזים 9. כי עליהן כתובים שמות השבטים 10. 5 פעמים 11. בצל-אל 12. פוּקד 13. בניסן 14. פרה, החודש 15. מ' ל"ה: " וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן".