יהדות חברה וקהילה

שאלות רש"י כ"ו ב' – "מראשית כל פרי" – אלו פרות חייבים בביכורים? רש"י כ"ו ה' – "ארמי אובד אבי" – מיהו 'ארמי' ומיהו 'אבי'? 'אלו דברים שאין להם ‑‑‑‑‑ הפאה והביכורים', אמנם נקבע שהביכורים אין להם ‑‑‑‑‑, אך חז"ל קבעו שייתן אחד מ‑‑‑‑‑, ובעל הטורים מצא לזה סמך – טנ"א בגימטריא ‑‑‑‑‑. רש"י כ"ו י"א – מהו דינו של אדם המביא ביכורים אחרי הֶחג (=חג הסוכות)? רש"י כ"ו י"ג – "ונתת ללוי" זה מעשר ‑‑‑‑‑, "לגר ליתום ולאלמנה" זה מעשר ‑‑‑‑‑. כ"ו א' י"ב – כמה פעמים חוזר השורש 'נתן' בקטע זה? האם אפשר לשער את סיבת הדבר...

רש"י מפרש: לא תשתמש בה. הפועל 'להתעמר' מופיע בתנ"ך בעוד פס' אחד: "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (כ"ד ז'), ופירושו: לא תעשה בו סחורה כדי למכרו. ואת פסוקנו מתרגם אונקלוס: 'לא תִתָּגַר בה' – תגרנות, מסחר.ומוסיף רש"י: 'בלשון פרסי קורין לעבדות ושימוש, עימראה'. שורש 'עמר' נמצא גם בערבית, ופירושו: בנייה, מלאות, שפע, שגשוג ופיתוח; האורח מברך את בעל הבית באומרו: בֵית אלעאמִר'=שיהיה ביתך מלא כל טוב, ומכאן גם משפחת עמאר – משפחה שעסקה בענייני מסחר ובנייה (משפחת 'בנאי' בעברית – ג'ו עמר=יוסי בנאי) . שורש זה...

הפיוט "לכה דודי" הנאמר בקבלת שבת, נכתב ע"י המקובל והפייטן ר' שלמה הלוי אלקבץ בצפת, בה התפתחה תורת הקבלה של האר"י במאה ה-16. בעקבות התפיסה של המדרש הרואה בשבת ככלתו של הא-ל אימצו לעצמם המקובלים את המנהג לצאת אל מחוץ לעיר צפת בתהלוכה, כשהם שרים מזמורי תהילים ופסוקים משיר השירים, לבושים לבן כדי לקדם את פניה של שבת המלכה-הכלה. הפתיחה של הפיוט לקוחה משיה"ש ז' י"ב: "לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה", ושמו של הפייטן 'שלמה' חתום בראשי הבתים – אקרוסטיכון. פעמים 'דודי' הוא הקב"ה/החתן – המתייחד עם הכלה – כנסת...