יהדות חברה וקהילה

רש"י מפרש: לא תשתמש בה. הפועל 'להתעמר' מופיע בתנ"ך בעוד פס' אחד: "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (כ"ד ז'), ופירושו: לא תעשה בו סחורה כדי למכרו. ואת פסוקנו מתרגם אונקלוס: 'לא תִתָּגַר בה' – תגרנות, מסחר.ומוסיף רש"י: 'בלשון פרסי קורין לעבדות ושימוש, עימראה'. שורש 'עמר' נמצא גם בערבית, ופירושו: בנייה, מלאות, שפע, שגשוג ופיתוח; האורח מברך את בעל הבית באומרו: בֵית אלעאמִר'=שיהיה ביתך מלא כל טוב, ומכאן גם משפחת עמאר – משפחה שעסקה בענייני מסחר ובנייה (משפחת 'בנאי' בעברית – ג'ו עמר=יוסי בנאי) . שורש זה...

הפיוט "לכה דודי" הנאמר בקבלת שבת, נכתב ע"י המקובל והפייטן ר' שלמה הלוי אלקבץ בצפת, בה התפתחה תורת הקבלה של האר"י במאה ה-16. בעקבות התפיסה של המדרש הרואה בשבת ככלתו של הא-ל אימצו לעצמם המקובלים את המנהג לצאת אל מחוץ לעיר צפת בתהלוכה, כשהם שרים מזמורי תהילים ופסוקים משיר השירים, לבושים לבן כדי לקדם את פניה של שבת המלכה-הכלה. הפתיחה של הפיוט לקוחה משיה"ש ז' י"ב: "לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה", ושמו של הפייטן 'שלמה' חתום בראשי הבתים – אקרוסטיכון. פעמים 'דודי' הוא הקב"ה/החתן – המתייחד עם הכלה – כנסת...

רש"י כ"א י' – "כי תצא למלחמה" – ממה לומדים שזו מלחמת רשות? אם במלחמה שָבית אשה – היא חייבת במעשי אבלות חמשה:‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑ . כ"א י"ז – ידוע שהבכור מקבל פי שניים. ההגר"א מעיר שזאת רואים גם מהמלה 'בכור', שהרי אותיות בכ"ר ערכן כפול מן האותיות ‑‑‑‑‑ שלפניהן. כ"א ט"ו-י"ז – פרשת שתי הנשים והבן הבכור מזכירה לנו את ה'מלחמה' על זכות הבכורה בין שלושת האחים: ראובן ‑‑‑‑‑ו ‑‑‑‑‑ . כ"א כ"ג – נא לקרוא בספר יהושע י' כ"ז – איזו מצווה קיים יהושע? כ"ב א'-ג' – הרמב"ם כותב: לקח את האבידה ולא השיבה...