הכל

מרי יחיא סעדיה היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת המאה העשרים. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שוכר ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי אברהם מאמון, מרי יחיא באסל, מרי סעיד מאמון ומרי שלום יהודה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: שלום ואהרון תרמו ריאל ורבע.

מרי יחיא בן סעדיה היה מחכמי הישוב ינצ'ום בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ינצ'ום נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: נגאר, משרקי, שלום, עוקבי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא שלום ומרי עואץ' יחיא עקבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין, כי הוא ובנו שלמה תרמו ריאל אחד.

מרי יחיא בן סעדיה שלמה היה מחכמי הישוב אסנאף בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר אסנאף נמצא במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: חארק, ראייבי, צ'נין, צאלח ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי אברהם שלום, מרי יוסף חארק ומרי יוסף ראיבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי אביו סעיד שלמה, בנו מרי יחיא ונכדו סעיד השתתפו בתרומה, אך לא מצוין סכום התרומה.

מרי יחיא פנחס היה מחכמי הישוב חומרה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חומרה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: שוכר, עדני, תאלבי, מחפוץ' ועוד. הוא היחיד שנוסף לשמו התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.