נולד בירושלים ב-1929 להורים יוצאי עדן. ב-1947 התגייס לשירות לאומי בקיבוץ מנרה ובמלחמת העצמאות היה חייל בצפון. ב-1957 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטה העברית (לשון, ספרות ערבית והיסטוריה של האסלאם והמזרח התיכון).
נולד בירושלים ב-1933 להורים יוצאי עדן. לאחר שירות חובה בצה"ל (1951-1953) למד באוניברסיטה העברית (מקרא והיסטוריה של עם ישראל). כתב דוקטוראט בהדרכת פרופ' ב' מזר ופרופ' א' מלמט על מעמדו של עבר הירדן המזרחי הישראלי בתקופת המקרא (1962-1967).
נולד בירושלים ב-1927 להורים שעלו מצנעא שבתימן ב-1914. למד בבית הספר המקצועי מקס פיין, בבית המדרש העברי למורים בירושלים ובאוניברסיטה העברית (משפטים, חינוך). בנעוריו היה מדריך נוער ומרכז סניף הנוער העובד בתל אביב.
צייר. נולד בחולון ב-1968 למשפחה מסורתית (אמו ילידת תוניסיה). נודע גם מחוץ לישראל ועבודותיו הוצגו במוזאון תל אביב ובמוזאונים בניו יורק, שם זכה להצלחה רבה. מיוצג בגלריות ידועות בארצות-הברית, באוסטריה, בגרמניה ובאוסטרליה.
צייר. נולד בצנעא. עלה ארצה ב-1947. למד במכון אבני לאמנויות ובמדרשה למורים לאמנות. עסק בהוראת ציור ותולדות האמנות ועיצב וייצר תכשיטים מסורתיים. הציג יצירותיו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות.
צייר. נולד בראשון לציון. בילה נעוריו בכפר הילדים "מאיר שפיה" כחניך וכמדריך. מראשית דרכו כצייר בחר להתרחק מרקעו העדתי, הצטרף לתנועת "אופקים חדשים" והיה מן הציירים ה"עשירים" ביותר.
נולד בירושלים ב-1947. רב-גונדר. נציב שרות בתי הסוהר. לאחר שלוש שנות קבע גויס למשטרה ב-1975 ומילא תפקידי מודיעין וחקירות, פיקוד על ימ"ר תל אביב, מפקד מרחב איילון, סגן מפקד מחוז תל אביב, סגן ראש אגף החקירות ומפקד המחוז הצפוני.
צנעא, תרכ"ט (1869)-ירושלים תשי"ד (1954). רב וראש בית הכנסת בית אלאוסטא. תלמיד ר' יוסף קורח ובנו ר' חיים. נהג בחסידות ועסק בקבלה שהיתה חשובה בעיניו. מראשי חסידי הקבלה במחלוקת עליה מאז העשור השני למאה ה-20. תלמידו המובהק ר' יוסף צובירי.
כפר קטן באזור כ'ולאן. מקור המים נהר סלאת אלעדין הסמוך. האוכלוסייה היהודית כ-200 נפש. במקום בית כנסת אחד (שאמי). תושביו ביטאו אות קוף גרונית. היהודים עסקו בתפירת בגדים לשכניהם הערבים ובמיוחד לשיכ'ים.
