בית קמיע גלילי היה נפוץ בתימן, חוצה דת, גיל ומגדר. גיוון הגרסאות הוא עצום, הן בגודל, בעיטורים ובשילוביו בענקים שונים (דקה, כשח, לאזם, משחטה, טוק ועוד).
כוחו המאגי רב, גם אם לא הכיל נוסחה מאגית על קלף או פיסת נייר. בצנעא היהודית ענדו אותו רק פעוטות וכלות ומוסלמיות, ואילו ברחבי תימן היה נפוץ בקרב יהודים ומוסלמים. הגבר המוסלמי ענד אותו על חגורתו.
