נהוג אצל הערבּים שמי שנתּפס בּזנותּ או בּשיכּרותּ "יִדַּרדִּחוּ בָּה" : קושרים ידּיו לאחוריו ומסובבים אותּו בּשוקיים כּשהם מתּופפים על התּוף המונח על גבּו כּדּי לבזותּו. היהודּים משתּמשים בּמילה זו להגדּרתּ בּיזיון גדּול.
גִי הַאנֵי, בּוא לכּאן. קַמבִּר הַאנֵי, שב פה.
בִּדּגִּי לָה הַבֵּה, עוברתּ עליו (רוח תּזזיתּ) לפעמים.
