הכל

משרקי, דוד בן שלמה

מרי דוד בן שלמה משרקי-מזרחי נולד בצנעא בשנת תנ"ו (1696), לא ידועים עליו פרטים ביוגרפיים רבים. היו לו לפחות שני בנים, שהידוע ביניהם הוא הדיין מרי יחיא משרקי (ע"ע).

הוא מייסד נוסח השאמי בצנעא ובמרכז תימן, והוא הראשון אשר הכיר בספר השו"ע, ספר הלכה המרכזי בתימן המחליף את הרמב"ם. בר הפלוגתא החריף שלו ושל בנו הדיין מרי יחיא משרקי היה תלמידו-חבירו מהרי"ץ, ולמרות יחסי הידידות ביניהם, מהרי"ץ מייצג את השיטה הנגדית - המכונה נוסח הבלדי.

משרקי, חיים בן שלמה*

מרי חיים בן שלמה משרקי נולד בצנעא בשנת תרל"ד (1874). למד תורה בישיבת מהרי"ץ בצנעא, גדל בתורה ובחכמה, ושימש אחד מחכמי בית כנסת אלאוצטא בצנעא.

בשנת תרס"ט (1909) בערך מונה לתפקיד גזבר הקהילה היהודית בצנעא. בשנת תרצ"ב (1932) נבחר לסגנו של הרב הראשי, מרי יחיא אביץ', יחד עם מרי עמרם קורח, ששימש בהמשך הרב הראשי. לאחר התפטרות מרי עמרם קורח נשאר הסגן היחידי.

עסק רבות בגמילות חסדים, וטרח רבות באיסוף כספי צדקה, עורות והחלבים אחרי שחיטת הפרות, כדי לממן את הפעילות לעניים. עסק רבות בחכמת הקבלה וברפואה, וסייע לעניים אף בתחום הרפואי בהתנדבות.

משרקי, יחיא בן מרי דוד

מרי יחיא בן מרי דוד משרקי נולד בצנעא בשנת תצ"ד (1734), בהיות אביו מרי דוד משרקי, מחבר שתילי זתים, בן ל"ח שנים. למד תורה אצל אביו ובהמשך אצל הרב הראשי מהרי"ץ.

לא ידוע ממה התפרנס, אך ידוע כי מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, ולכן תיקנו חברי בית הדין בשנת תקמ"ג (1783), כי ישמש עוזר לר' שלום בן שלמה עוזירי בקבלת החלב והעורות מבית המטבחיים, והיה אחראי על חלוקתם לעניים כל חצי שנה. כמו כן ידוע, כי מהרי"ץ תרם את החלק המגיע לו מבית המטבחיים כרב ראשי למרי יחיא בקביעות כדי לסייע במצבו הכלכלי.

משרקי, יחיא בן יוסף

מרי יחיא בן יוסף משרקי היה דיין בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח.

הוא חתום על מספר פסקי דין. בפסקי דין משנת תקט"ו (1755) הוא חתום שני על שטר חוב לסעיד בן מוסי אלשיתים. לפניו חתום מרי פנחס שלמה, שלדעתי, הוא הדיין מרי פנחס בן שלמה עראקי שנפטר בצנעא בשנת תק"ל (1770). בפסק דין נוסף משנה זו הוא חתום על שטר העוסק במזונות לחמאמה בת סעיד אלד'מארי, והוא חתום בצנעא לבד. בפסק דין שלישי משנת תקכ"ט (1769) פסק בנושא פשרה בשותפות לשלום צברי. חתום יחיד בצנעא.

יתכן ושימש דיין זמני או מחליף.

משרקי, ישראל בן סעדיה

ר' ישראל בן סעדיה משרקי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

הוא למד תורה בחברת מרי שלמה עמר מרבני העיר. הוא חתום פעמיים על קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא. המסמך הראשון מיום חמישי, ח' בתשרי תש"ז (1946), וחתומים ר' שלמה יעיש עמר, ר' ישראל בן סעיד משרקי ור' שלום בן שלמה קאעה. סכום הסיוע הוא עשרים לירות א"י = ק"ה ריאל.

משרקי, סעדיה בן אברהם

מרי סעדיה בן אברהם משרקי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על תקנה העוסקת בהגבלת ההוצאות בסעודות מצווה, עקב המצב הכלכלי בצנעא בשנת תרל"ח (1878). הוא חתום עם חכמי צנעא ומנהיגי הקהילה.

הוא חתום על שתי כתובות בצנעא: בשנת תרל"ו (1876) הוא חתום עם ר' יחיא בן אהרן על כתובה ליוסף ד'מארי ורומייה שבאמי. בשנת תרל"ז (1877) הוא חתום על כתובה עם ר' יחיא בן יהודה צארום לכתובת אברהם טביב וסעדה עאשרי.

מרי דוד גמאל-גמליאל כותב בספרו "למדתי מפי מהר"ר סעדיה משרקי", ויתכן שמפנה אליו, ויתכן כי הוא מפנה למרי סעדיה בן יוסף משרקי (ע"ע הבא).

משרקי, סעדיה בן יוסף

מרי סעדיה בן יוסף משרקי היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

משרקי, שלום בן יהודה

ר' שלום בן יהודה משרקי חתום על כתובה בצנעא בשנת תרכ"ה (1865) עם ר' יחיא בן יהודה צארום לזוג יחיא שליט וזהרה ג'ראזי. יתכן והיה דמות מוכרת ומכובדת וממנהיגי הקהילה בצנעא. ויתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד.

משתא, דוד בן יוסף

ר' דוד בן יוסף משתא חי, כנראה, במאה הט"ז- י"ז, ככל משפחת משתא. הוא חי בישוב חמאיר או חומר, מצפון לתעיז, בדרום תימן.

ששה משיריו פורסמו ע"י רצון הלוי. שיריו הם שירי כלולות גדושי עליזות, ונראה, כי חי בתקופת רווחה ורוגע.

קשה לדעת, האם מדובר בבנו של המשורר הגדול ר' יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה, או שהוא בנו של יוסף בן משה, דודו של ר' יוסף בן ישראל. רצון הלוי מזהה אותו עם סבו.

עמודים

Subscribe to הכל