הכל

מרי חיים בן שלמה משרקי נולד בצנעא בשנת תרל"ד (1874). למד תורה בישיבת מהרי"ץ בצנעא, גדל בתורה ובחכמה, ושימש אחד מחכמי בית כנסת אלאוצטא בצנעא.

בשנת תרס"ט (1909) בערך מונה לתפקיד גזבר הקהילה היהודית בצנעא. בשנת תרצ"ב (1932) נבחר לסגנו של הרב הראשי, מרי יחיא אביץ', יחד עם מרי עמרם קורח, ששימש בהמשך הרב הראשי. לאחר התפטרות מרי עמרם קורח נשאר הסגן היחידי.

עסק רבות בגמילות חסדים, וטרח רבות באיסוף כספי צדקה, עורות והחלבים אחרי שחיטת הפרות, כדי לממן את הפעילות לעניים. עסק רבות בחכמת הקבלה וברפואה, וסייע לעניים אף בתחום הרפואי בהתנדבות.

מרי יחיא בן יוסף משרקי היה דיין בצנעא באמצע המאה הי"ח. הוא לא מוזכר ברשימת הדיינים שפרסם מרי עמרם קורח.

הוא חתום על מספר פסקי דין. בפסקי דין משנת תקט"ו (1755) הוא חתום שני על שטר חוב לסעיד בן מוסי אלשיתים. לפניו חתום מרי פנחס שלמה, שלדעתי, הוא הדיין מרי פנחס בן שלמה עראקי שנפטר בצנעא בשנת תק"ל (1770). בפסק דין נוסף משנה זו הוא חתום על שטר העוסק במזונות לחמאמה בת סעיד אלד'מארי, והוא חתום בצנעא לבד. בפסק דין שלישי משנת תקכ"ט (1769) פסק בנושא פשרה בשותפות לשלום צברי. חתום יחיד בצנעא.

יתכן ושימש דיין זמני או מחליף.

מרי סעדיה בן אברהם משרקי היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום על תקנה העוסקת בהגבלת ההוצאות בסעודות מצווה, עקב המצב הכלכלי בצנעא בשנת תרל"ח (1878). הוא חתום עם חכמי צנעא ומנהיגי הקהילה.

הוא חתום על שתי כתובות בצנעא: בשנת תרל"ו (1876) הוא חתום עם ר' יחיא בן אהרן על כתובה ליוסף ד'מארי ורומייה שבאמי. בשנת תרל"ז (1877) הוא חתום על כתובה עם ר' יחיא בן יהודה צארום לכתובת אברהם טביב וסעדה עאשרי.

מרי דוד גמאל-גמליאל כותב בספרו "למדתי מפי מהר"ר סעדיה משרקי", ויתכן שמפנה אליו, ויתכן כי הוא מפנה למרי סעדיה בן יוסף משרקי (ע"ע הבא).

ר' שלום בן יהודה משרקי חתום על כתובה בצנעא בשנת תרכ"ה (1865) עם ר' יחיא בן יהודה צארום לזוג יחיא שליט וזהרה ג'ראזי. יתכן והיה דמות מוכרת ומכובדת וממנהיגי הקהילה בצנעא. ויתכן כי הם חתומים בתור עדים בלבד.