הכל

נגד אלבעאדן

הכפר מכונה גם ת'ועבת. בסמוך לכפר נמצא קברה של הצדקת מרת שמעה בתו של ר"ש שבזי, ועל קברה היו עולים להתפלל.

ישנה מסורת, כי מרי שלום שבזי נפטר בי' בשבט תר"ע- 1710 בנגד אלבעאדן, אך ציוה את שני תלמידיו לקוברו בקבר הידוע בתעיז.

בשנת תקמ"ד-1783 העתיק סידור בכפר הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי משנוי. הוא העתיק גם את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בשנת תקמ"א-1781 בישוב ג'ריס.

הוא היה בגלות י"ב שנים, כפי שכתב בקולופון של כתב היד, ונראה, כי התפרנס מכתיבת ספרים. בנגד בעאדן העתיק את הסידור במימון יהודה בן אהרון.

בקולופון כתוב:

נַגְד אבוּ עַמַר

שם הישוב נגד אבו עמר ידוע לנו כאחד הישובים בהם פעל המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. ביום חמישי ב' באייר אתתקע"ו-תכ"ה-1665 העתיק ר"ש שבזי את הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בצורת שו"ת, המכונה שרח, בערבית. בכתב היד ס' דפים, ונכתב במימון "לתלמיד אלעזיז אחיא אבן הבא".

בקולופון כתוב:

נשלמה הלכות שחיטה ופירושה ביום חמישי שני לחדש אייר בשנת אתתקע"ו (תכ"ה-1665) בנגד אבו עמר יסגון וחדון ישראל בגווה אמן. ונאסכה"א שלם בא"מ יוסף ב"א אביגד ב"א חלפון זצ"ל. ונסכת (מעתיקה) לאלתלמיד אלעזיז אחיא אבן הבא ש"ט ברוך רחמנא דסייען מריש ועד כען.

נַגְד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. יתכן והכוונה לישוב נגד אלעודיין הנמצא אף הוא במחוז תעיז.

לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

בשנת תרי"ד-1854 העתיק את התורה בישוב נגד הסופר ר' יוסף בן יוסף הרופא. בכתב היד רנ"ה דפים, חומשים ויקרא עד דברים, כולל תרגום, תפסיר והפטריות עם תרגום. נכתב במימון אבי שני הילדים מוסי בן דאוד וסאלם בן דנוך המכונה ראיבי.

בקולופון כתוב:

ותהי השלמת המלאכה עשרים בתמוז שנת בקס"ה לשטרי (תרי"ד-1854) במתא אלנגד... והכותב... יוסף בן כמהר"ר יוסף בן יחיאל הידוע הרופא. ונכתב לתשוקת שני האחים... מוסי בן דאוד וסאלם בן דנוך אלמכנא ראיבי.

נַגְד

נראה, שהכוונה לכפר נגד מלחי. עיין ערך.

עיין גם ערך הבא.

נגאד

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נְבַלּל

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המפחות.

נאצ'ארי

בסוף המאה הי"ט שמש בהנהגת הקהילה מרי דוד בן סעדיה הלוי, אשר חיבר את הספרים: תורף הזבח ועיבור השנים. תלמידו מרי עודד בן חוזה, שמש בהמשך רב הקהילה.

נַאעוּט

עפ"י גויטין, הכפר היה בנפת חאשד, ממערב לארחב.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבע או חמש משפחת בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יעקוב בן יחיא ובנו אהרון שלוש ריאל, יחיא בן דאוד ריאל, אחיו עמראן ודאוד.

במקום נוסף בפנקס כתוב: יעקוב נאעטי ויחיא בן דאוד ריאל ורבע.

נאמה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עמודים

Subscribe to הכל