מַעַזֻב

כפר באזור גבל מלחן, נפת חופאש, ממערב לצנעא - מרכז תימן

בשנת תקע"ו-1816 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יוסף וסלמה בת סלימאן ונה, ביום שישי כ"ז באלול בקכ"ז לשטרות, "במתא אלמעזב דעל עינא דמיא אלחסאים מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן יוסף ור' סלימאן בן סאלם.

לא ידוע לי בודאות לאיזה כפר מעזב הכוונה. שם המשפחה היחיד המוזכר בכתובה הוא ונה, משפחה ידועה מאוד במרכז תימן ובדרום מזרח תימן.

בתחילת המאה העשרים סייר באזור ר' יחיא צברי, אשר כתב בספרו, כי היהודים חיו בשני הישובים אד'ראע בכ'בת ובמעזב בגבל מלחן. בכפר חי מרי יחיא קהלאני, אשר היה נפח = חדאד, מרי סעדיה נהארי, מרי סאלם בן יחיא ערוסי, מרי סעיד גראמה, אחיו אהרון גראמה, משורר גדול, אחיו של מרי יחיא קהלאני ראש הקהילה סאלם קהלאני, סאלם בן אהרון, יוסף אלשיך, בני משפחת דוכ'אן, יחיא ד'הבאני ובניו, וכן שוכר חימי.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: קהלאני, גראמה, הלוי, ד'הבאני, ערוסי, ועוד.

יתכן ומדובר בכפה מעזב שבאזור מלחאן. עיין עוד בערכים הבאים.

ביב': ששון, אוהל דוד ע' 982 (מס' 1083), יחיא צברי ע' 64-72, צדוק 315 המקור: משפחת יעיש מב"ב