מְזַאחֵן

באזור מזאחן היו הישובים הבאים: מחל, ועוד.

בסוף המאה הי"ט עד שנות השלושים של המאה העשרים רב הקהילה היה מרי יעקוב דוד חיגאשי. הוא היה משורר ו"בעל חפץ", דהיינו, מרפא אנשים בעזרת תפילות סגולות וקמיעות. פיוטיו מכונים "הלוחות", ונאמרים בבתי הכנסת בקרב יוצאי הישובים מזאחן ובעדאן. נפטר במזאחן בשנות השלושים. בשנים אלו עלו לארץ בני משפחתו. בנו, נתן, נפטר בארץ בשנת תש"ח.

בשנת תרע"א-1911 נשיא אזור מזאחן ובני זהור באזור סדה היה ר' והב בן חסן. בשנת תרע"ה-1915 נכתב הספר כנפי יונה, העוסק בהלכות שחיטה, על ידי ר' שלום בן נתן שפל.

חכמים נוספים בקהילה: רב ראשי מרי יחיא דואדי, ומרי מעודד בן סעדיה צובירי, אשר עלה לארץ בשנת תרצ"ה-1935.

ביום שישי כ"ח במרחשון תרע"ג-1912 כתבו מנהיגי שתי קהילות של בעאדין ומזאחן תשובה למרי יצחק כהן, רב העיר עדן. הם כתבו, כי הכרוז להתעכב בעלייה, אשר הופץ בסוף שנת תרע"ב, גרם להם לעגמת נפש, כיון שהם מכרו את הבתים והמטלטלין. ועוד, שליח של הרב כהן הגיע עם הכרוז, וכאשר היהודים דחו את הכרוז ואת האזהרה, הוא בקש אישור בכתב, כי היהודים קבלו את הכרוז. חתומים על המכתב: ר' סאלם אבראהים, ר' והב סעיד, ר' שמואל רצ'א, ר' והב יעקוב, ר' כלף והב, ר' מוסא יחיא, ר' פנחס והב ור' יהודה חסן.

עיין עוד ערך מזחאן.