ג'ריס

הכפר ג'ריס ידוע לי מסוף המאה הי"ח. בשנת תקמ"א- 1781 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי- משנוי את מדרש חמדת הימים לר' שלום שבזי. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת תקמ"ד-1784 העתיק סידור בישוב נגד אלבעאדן, ועל סמך ישוב זה זיהיתי את הכפר ג'ריס בנפת בעדאן שבמחוז תעיז. אף כי יתכן כי הכפר ג'ריס נמצא במקום אחר, והסופר גלה לנגד אלבעאדן מאוחר יותר.

בקולופונים של כתבי היד כתב הסופר, כי הוא היה בגלות י"ב שנים, נדד ממקום למקום, והתפרנס מהעתקות ספרים. הוא כתב "על שם עירי ומשפחתי משנוי חג'בי", משמע, שמוצא משפחתו מהישוב משנוי חגבה. משם יצא לגלות בשנת תק"ל-1770 כתוצאה ממצב כלכלי קשה או "מחמת המציק". את הכפר ג'ריס הוא מכנה "מקום רע לא נתישבה דעתי".

בג'ריס העתיק את מדרש חמדת הימים לבראשית ושמות, במימון ובהזמנת האחים אברהם ומעוצ'ה בני חסן כלף הכהן אלעמיס. את הסידור בשנת תקמ"ד- 1784 העתיק במימון ר' יהודה בן אהרון.

בקולופון של כתב היד הראשון כתוב:

ספרא חלשא ומסכינא זעירא קל הקלים... סעדיה בן שלם בן חטר בן אברהם בן יצחק הכהן בן יעקוב המכונה על שם עירי ומשפחתי אלמשנו אלחגבי. ואני כתבתי אותה ואין דעתי עלי לפי שאין אני בגלות ומקום רע לא נתישבה דעתי, ואני משביע אתכם שלא תדונו אותי לכף חובה שאין דעתי קצרה אמן וכי"ר. ונכתבה על שם החברים הטובים... שמם אברהם אבן חסן כ'לף ואכ'וה (אחיו) מעוצ'ה אבן חסן כלף הכהן אלעמיס, הב"ה יזכיהם לעמוד וללמד לשמור ולעשות... ונכתבה בקרית ג'ריס תחרוב ותצדי וירושלם תתבני... נשלמה יום ג' לחודש ניסן שנת בצ"ב לשטרות (תקמ"א-1781)...