צפירה, משה בן דוד
מרי משה בן מרי דוד צפירה היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא בסוף המאה הי"ט. אביו מרי דוד צפירה היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. מצבו הכלכלי היה קשה במיוחד, כפי שכותב בהקדמה לספרו כדלקמן. הוא חתום עם חכמי צנעא באגרת לחכמי ירושלים ביום שני, א' באייר תרמ"ב (1882). הוא חתום פעם שנייה עם חכמי הישיבה בנושא שתי קופות הצדקה שעורר ויכוח בצנעא, עקב דרישת השד"ר ר' אברהם וזאן לקחת את כספי הצדקה לעניי א"י, ולא להשתמש בהם לעניי צנעא. אתו חתומים גדולי החכמים והדיינים, מרי אברהם בן צאלח, מרי יחיא קאפח, מרי שלום חבשוש ורבים אחרים.
הוא כתב ספר שאלות ותשובות. בפתיחה הוא כותב:
"בשם רחמן הריני כותב קצת שו"ת על דיני שחיטה ובדיקה ליקבה"ו כפי קוצר שכלו תחילת דברי אשאל מאת ה' יוריני האמת שלא אביא ח"ו לידי מכשול וטעות כבדבר הלכה מר"י אכי"ר". לא ידוע זמן חיבור הספר, ולהערכתי, נכתב בסוף המאה הי"ט. בכה"י עשרים דפים.
בהקדמה הוא כותב:
"ודע לך אחי המעיין שאם תמצא איזה טעות... שאני טבוע בכור העוני ומלמד תינוקות ואין אני יכול להתעטף בטלית שלי כל שכן בטלית שאינה שלי, עדי במרומים ושהדי בשמים שלא נתכוונתי בזה אלא מפני קוני מפני חיי שגדול פקוח נפשות שדוחה שבת החמורה. ועוד, מפני ריבוי הקונטרסים יתחדדו התלמידים בעל פה בדינים קצרים כאלו ואעפ"י שאין בדברי ממש... אני המעתיק אסקופה הנדרסת ש"צ קל הקלים עפר רגלי הסופרים יב"ץ (בא"ת ב"ש: משה) בן לא"א קפ"ק (בא"ת ב"ש. דוד) המכונה הרמגלי (צפירה) יצ"ו. המקום יזכינו להעתיק ספרים עד אין קץ...".
נפטר להערכתי בצנעא בתחילת המאה העשרים.