סעדיה בן מעודד

מרי סעדיה בן מעודד היה דיין בעיר מעבר מדרום לצנעא בתחילת המאה הי"ז.

שמו ידוע לי מתוך שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד. השטר, מיום ראשון, כ"ב בסיון שנת אתתקכ"ה לשטרות (שע"ד - 1614) מהעיר מעבר, וחתומים עליו: יצחק בן אברהם, מעודד בן יוסף וסעדיה בן מעודד. יצחק בן אברהם הוא, לדעתי, מרי יצחק בן אברהם ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, אשר חי באזור העיר מעבר. למדתי מכאן, שר"י ונה שימש ראב"ד, ומרי סעדיה בן מעודד שימש דיין שלישי.

מוכרת כתב היד היא לולוה בת חסן טביעה, אשת דוד בן שלמה טביעה. כתב היד הוא ספר כתובים שלם, שהעתיק ר' אברהם בר' יוסף בן סעדיה ונה לכבוד הילדים אברהם, זכריה ודוד בני שלמה בן דוד טביעה, ביום רביעי, י"ג בתמוז אתתקי"ו לשטרות (שס"ה - 1605). כלומר, תשע שנים קודם למכירתו.

יתכן והוא הסופר הפורה, אשר העתיק כתבי יד רבים בערים מעבר וד'מאר בשנים ת"ד-תכ"ד (1644-1664). לדעתי, אפשרות זו ברמת סבירות נמוכה, שכן אם היה דיין בשנת שע"ד (1614), סביר שהיה בן ארבעים- חמישים שנה, ואין זה הגיוני שיעתיק ספרים בשנת תכ"ד (1664), חמישים שנה מאוחר יותר.

קיימת אפשרות סבירה מאוד שהם בני משפחה.