מנגמי-חוזה, יששכר בן רצון*
מרי יששכר בן מרי רצון מנגמי-חוזה נולד בעיר מכלף שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. אביו, מרי רצון בן עמרם מנגמי (ע"ע) היה הרב הראשי וראב"ד בשרעב.
מנגם בערבית - חוזה ורואה בכוכבים, ולכן רבים ממשפחה זו תרגמו את שם משפחתם לחוזה, או כוכבי, או אף צעידי.
למד תורה אצל אביו וחכמי האיזור, הוסמך לרבנות ושימש רב באחד הישובים במחוז שרעב. אביו והוא היו דמויות מקובלות בקרב יהודי האיזור, ואף על המוסלמים בשנים שלפני העלייה הגדולה. לעתים השיך המוסלמי היה מפנה אליהם סכסוכים לפתרון.
כדרכם של חכמי שרעב, היו הולכים מידי פעם זה אל זה, והיו שוהים יחד ולומדים תורה בצוותא מספר ימים. מסופר כי היו נפגשים עם מרי שלמה טביב מידי פעם.
היה מקובל גדול ועושה נסים, ומרי סעדיה חוזה מתאר בספרו נסים ונפלאות שעשה.
עלה לארץ עם משפחתו בעלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ט (1949), והתיישב בשכונת מרמורק ברחובות. שם שימש רב ומנהיג רוחני בשנים שאחרי הקמת המדינה.
בב' באדר תש"ט הוא מונה להיות השוחט והבודק הראשי של כפר מרמורק. חתומים על המינוי בית הדין המחוזי ברחובות: הרב צבי יהודה מלצר אב"ד, הרב מאיר ח"ד מזרחי, והרב זבולון אריה גרז.
נפטר ברחובות בי"א בשבט תשל"ז (1977).