עראקי, שלום בן אהרן אלאוסטא

ר' שלום בן אהרן הכהן עראקי המכונה אלאוסטא, נולד בצנעא, כנראה, בשנת תמ"ה (1685). היו לו ארבעה בנים: מרי יוסף, מרי יחיא, דוד ואברהם. שני בניו הראשונים היו מגדולי חכמי צנעא באמצע המאה הי"ח (ע"ע).

בשנת תפ"ז (1727) מונה להיות אחראי על הטבעת מטבעות בחצרו של המלך אלמנצור חוסיין עד מותו בשנת תק"ח (1748), ובהמשך אצל בנו. הוא החליף את אביו ר' אהרן בתפקיד נשיא הקהילה היהודית בצנעא. בזכות הקשרים הטובים שהיו לו עם המלך, הגיע לעמדה החשובה ביותר שהגיע יהודי אצל השלטון המוסלמי במאות השנים האחרונות.

הוא ניצל את עשרו הרב ומעמדו כדי לסייע ליהודים בצנעא ובערים נוספות, כמו ד'מאר, מוכ'א ועוד. הוא תרם מכספו הפרטי סכומים עצומים למוסדות צבור, לבניית בתי כנסת, בתי מרחץ ומקוואות, בסיוע לתלמידי חכמים, ובהגנה על זכויות היהודים מפני השלטון.

הוא מכונה בתארי כבוד: שר, נגיד, סידנא אלשיך סאלם, מאיר הגולה ואלאוסטא. לתואר אלאוסטא ניתנו מספר הסברים: איש רב פעלים, משנה למלך, עיסוק במלאכת המטבע ועוד. להערכתי, הוא גדול התורמים ליהודי תימן שקמו במאות השנים האחרונות.

הוא הודח מתפקידו ע"י השלטון המוסלמי בשנת תקכ"ב (1762), עקב הסתה של קנאי דת מוסלמים וחלופי שלטון. הוא נאסר ורכושו הוחרם ע"י המלך החדש, נקנס בסכום אגדי של חמישים אלף ריאל, אשר מוטט את כל המעמד הכלכלי של המשפחה, ואף הקהילה היהודית סבלה גזירות ורדיפות חדשות.

הוא נטה להתערב גם בנושאים הלכתיים טהורים. מקובל היה בתימן כי הנשיא - הנגיד - עאקל, הוא תפקיד שמטרתו העקרית יצוג הקהילה היהודית בפני השלטון, איסוף גביית כספי המס והעברתם לשלטון המוסלמי. תפקידו היה יותר בתחום החילוני ולא בתחום הרוחני, שעליו היה ממונה הרב הראשי וראב"ד. אם הנגיד היה גם תלמיד חכמים היה מקובל גם להיוועץ בו.

ר' שלום עודד ושכנע להחליף את סידורי התפילה מנוסח תימן לנוסח ספרד. פעלו זה בשנת תפ"ח (1728) בערך גרם למחלוקת גדולה, כאשר רוב חכמי צנעא תמכו בצעדו, ואילו מרי יהודה צעדי ומרי פנחס בן שלמה עראקי התנגדו למהלך זה. אין הוכחה כי פעלו זה היה מלווה באלימות פיזית. קיימת עדות אחת אמינה של מהרי"ץ, כי הוא כפה בכוח את איסור תספורת בימי העומר, בניגוד למסורת תימן ולמנהג העתיק, להסתפר כרגיל בימי העומר. לעומת זאת, היו מקרים בהם מהרי"ץ משבח את הנשיא על סיועו, וכן על מנהג קדמון שהתחדש אצל הנשיא ר' שלום.

הוא בנה בצנעא בית כנסת מפואר ביותר שנקרא על שמו - כניס אלאוסטא - בית כנסת שהפך להיות מרכז השאמי בצנעא. הוא מינה את מרי דוד משרקי להיות המרי והמנהיג הרוחני של בית הכנסת. מרי דוד משרקי הוא החכם התימני הראשון הכותב במפורש לפסוק הלכה עפ"י השו"ע, וזו אולי הסיבה העיקרית לבחירתו למנהיג בית הכנסת. בית כנסת זה, מהגדולים ביותר בתימן נקרא על שמו, והיה פעיל עד אמצע המאה העשרים, בו חוסלה יהדות צנעא ועלתה לארץ בעלייה הגדולה.

נפטר בצנעא בשיבה טובה בשנת תק"מ (1780) בן צ"ה שנת במותו.