מחראבי, יששכר בן יהודה

מרי ישככר-שוכר בן יהודה מחראבי נולד בישוב די סופל שבמחוז חוגריה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מגדולי המקובלים במחוזות חוגריה ושרעב בתחילת המאה העשרים.

הוא חתום כדיין על מסמכים שונים מטעם בי"ד די סופל. הוא חתום עם חכמים אחרים ביום ג', חודש כסלו תרע"ג (1913) על אגרת לשליח העלייה יבניאלי והרב קוק. במכתב הם קובלים על גזל ממונם, הגלות, קיפוח הפרנסה, רדיפות דת ועוד.

הוא הסמיך רבנים ושוחטים רבים, וביניהם את מרי סולימאן בר' שוכר גוהמי, מגדולי החכמים בשנים שלפני העלייה הגדולה בעיר חרף אלהיגה שבמחוז חוגריה.

הוא היה צדיק ובעל נפלאות, וסופר עליו שהיה מתבודד בחדרו מספר ימים בלי שאף אחד יפריע לו לעסוק בסודות הקבלה. ידוע, כי היה לו בן בשם דוד, שהיה לקוי מעט בדעתו, וידע בע"פ גמטריאות, כל הזוהר, משניות, עין יעקב ועוד. בנו היה מסתובב סביב קברו של ר"ש שבזי, והיה עונה רק למי ששואל אותו דברי תורה.

כנראה, שהוא זה שחיבר קטע בקשות בשנת תר"ן (1890) בצעירותו (כת"י ירושלים), ומשם למדתי ששם אביו הוא ר' יהודה.

כתב היד הוא אוטוגרף המחבר. בכה"י ט"ז דפים, והוא קובץ בקשות כולל שתי בקשות לר' יצחק בן יפת, ושתי בקשות שחיבר.

בדף 8א' כתוב:

"המחבר אני הצעיר... שכר אמחרבי יהודה".