ר' סעדיה בן יוסף העתיק דיואן בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. כה"י הועתק בשנת תר"כ (1860). בכה"י קס"ו דפים. נכתב במימון ר' משה ודאעי.
בקולופון דף 151ב' כתוב:
"נעתק... לתשוקת... משה... אלודאעי... ונכתב פה בעיר תנעם. ונשלם ביום ב' ד' לחודש מנחם שנת א@44קים@55 את @44סכת@55 דוד הנופלת... הכותב... חזמ"ק (בא"ת ב"ש. סעיד)... בן יוסף".
ואולי הוא מרי סעדיה בן יוסף צפירה (ע...
מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על שטר פסק דין מיום שלישי, כ"ח באייר תרל"ב (1872), העוסק בירושת מת'נא דוד אלעטואר. אחריו חתום הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי. כנראה, שימש ראב"ד.
ר' סעדיה בן יוסף היה ממנהיגי הישוב היהודי בישוב בית בוס שבמרכז תימן ליד העיר צנעא בשנת תרל"ז (1877). הוא חתום על כתובה, ואחריו חתום ר' שלום בן שלמה. הזוג הוא יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. י
תכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
ר' סעדיה בן יוסף היה העאקל - ראש הקהילה של יהודי צבירה שבמרכז תימן, בתחילת המאה העשרים בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מד'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. שניהם סיירו בתימן לצורך איסוף תרומות.
ר' יוסף כותב, כי ר' חיים רצה ללכת לישוב ארחב, אך רבני צנעא יעצו לו שלא ללכת משום הסכנה. ר' יוסף קיבל...
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי אהרון בן יוסף ומרי דוד בן סעיד.
...
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב חרגה בתחילת המאה העשרים. כפר חרגה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: מנס, מנצור, ג'וזי, הבה, עואץ' ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בנו.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: מרי שלום וסעדיה תרמו, אך לא מצוין הסכום.
מרי סעדיה בן יחיא היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום קאפח.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ר' סעדיה בן יחיא בן זכריה העתיק בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן סידור במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה.
בכה"י נ"ה דפים, הסידור כמנהג יהודי אלביצ'א ובו הפיוטים הרגילים לר"ה, תוספות רבות עפ"י הקבלה לפני תקיעת השופר, נוסח היתר ליו"כ, סליחות ליו"כ, פיוטים לשמחת תורה וברכה לרבים כמנהג העתיק בתימן.
בקולופון דף 55 כתוב:
"נשלם שבח לאל בורא עולם הוא יזכיני הקב"ה לכתוב...
מרי סעדיה בן יחיא משה היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מקי סעדיה אללונטה, מרי יחיא שלמה ומרי רצ'א כהן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...
ר' סעדיה בן יעקב העתיק והשלים את הלכות הרמב"ם בישוב בית אלגראבי במרכז תימן, מצפון לצנעא ולעיר עמראן, בשנת ר"ן (1490).
בכה"י ע"ו דפים, ובהם ספר משפטים מתוך משנה תורה לרמב"ם. חסר בתחילת הלכות שכירות וקטע מהלכות שאלה ופקדון.
בכה"י דפים בכתיבות שונות, ובדף 76ב' כתוב: "נכתב על שם... יפת בן סעדיא", "כתיבת... נתן בן דוד ברב חיים בן דוד... המבין".
בקולופון דף 76א' כתוב:
...