מרי סעדיה בן סעדיה היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא דוד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי.
שמו...
מרי סעדיה בן עואץ נולד בשנת ת"ר (1840) בערך, בכפר חאג'יב שבמחוז ארחב, מהלך יום הליכה מצפון לצנעא. מרי סעדיה שימש מרי הכפר, שוחט ומלמד תורה, כמקובל אצל חכמי תימן. הכפר היה קטן מאוד, והיו בו מספר בודד של משפחות. לא היה מניין לתפילה, ובשבתות ובחגים היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר, מרחק שני תחומי שבת - כשני ק"מ.
למד תורה והוסמך ע"י מרי שלמה צברי, מרי הישוב אלחבר הסמוך. התפרנס מעשיית חגורות...
מרי סעדיה בן עודד נולד בתחילת המאה העשרים. הוא היה דיין וראב"ד בישוב אחדוף שבמחוז שרעב, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בכפר יעבץ, שם שימש רב הקהילה והאזור. הוא הסמיך לרבנות בשנת תשט"ו (1955) את מרי סעדיה בן יפת חוזה, מחבר הספרים החשובים ביותר על שרעב ור"ש שבזי.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
ר' סעדיה בן עמרם היה ממנהיגי הישוב מגדלא כוכבאן שבמרכז תימן, במאה הט"ז-י"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, מדובר בשנת תל"ג (1673).
הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתב יד של תאג', אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485). תאג' זה נמכר מספר פעמים, ופעם אחת חתומים שניים: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם. המכירה הייתה בצהרי יום חמישי, ט' בשבט שנת קפ"ד...
ר' סעדיה בן עמרם חיבר שלושה שירים לפחות. לא ידוע זמנו ומקומו. יתכן, והוא ר' סעדיה בן עמרם מהערך הקודם.
שיר אחד - ספרי יונה תמימה - הוא שיר מפורסם מאוד, ועוסק בקשר שבין הקב"ה לעם ישראל. השיר השני - קום ישראל בבקרים, והשיר השלישי - קום ידידי בשחרים.
השירים עוסקים בהדרכה לאדם ללכת בדרך התורה והמצוות.
ר' סעדיה בן שוכר מצנעא כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה בשנת תרי"ג (1853) בישוב רקאבי.
בקובץ קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב - חיבור בשחיטה למרי נתנאל בן יצחק (דפים 1-71ב'), שלמי חגיגה למרי שלום בן יהודה מנצורה (דפים 71ב'-124א'), שו"ע טור יו"ד הלכות שחיטה (דפים 125א'-132ב') וטעמי הלכות שחיטה וטרפיות (דפים 133א'-137ב'). הקובץ הועתק במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי. בדף 129א' כתוב "יחיא בן סלימאן חג...
ר' סעדיה בן שלום העתיק שני חיבורים: שו"ע וסידור, במאה הי"ח, בישוב נגד אלבעאדן.
כה"י הראשון הוא סידור משנת תקמ"ד (1784). הסידור נכתב בישוב נגד אלבעאדן, ונכתב במימון יהודה בן... שם אביו נמחק. עפ"י דבריו היה בגלות י"ב שנה.
כתב היד השני הוא שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ופירוש גן נטע לרב נתן איגר, אשר נדפס לראשונה בשנת תנ"ה (1695).
בכה"י רמ"ב דפים. גוף הטקסט הוא דברי מרן השו...
מרי סעדיה בן שלום היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט. נולד, כנראה, בעיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ח.
הוא שימש דיין וראב"ד ברדאע בשנת תקצ"ח (1838) עפ"י הערכתי. הוא שימש עם הדיינים מרי שלום בן סעדיה ומרי זכריה משה. מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של רדאע, פרסם את רשימות הדיינים בלי ציון השנים, ועפ"י הרשימות הערכתי, מתי שימש כל הרכב של דיינים.
להערכתי, נפטר בשנת תרי"...
ר' סעדיה בן שלום העתיק את ספר הקבלה "לחם שלמה" בשנת תרמ"ו (1886). לא ידוע מקומו.
הספר חובר ע"י מרי שלמה בן דוד הכהן מכפר דאיאן שליד צנעא. בכה"י ק"ע דפים. לאחר שהוא מעתיק את דברי השער של המחבר הוא מוסיף:
"ותהי התחלת המלאכה שהיא מלאכת הקדש יד ו' עש"ק לחודש אייר ט' בו שנת בקצ"ז (לשטרות, תרמ"ו - 1886), הב"ה יזכיני להשלים כתיבתה הוא ועד כמה ספרים עא"ס (עד אין סוף) אכי"ר אנג"ל"....
מרי סעדיה בן שלום הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.
בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכ'לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום ראשון, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן זכריה ומרי אברהם בן שלום.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה...