סחבּ אתּ טליתּו. אומרים כּךּ על אדּם המשמיע דּבּריו, כּמתּלהלה וכּמיתּמם, שעה שהוא מתּכּוון לקנטר או להבּעיר מדּנים. משל כּאילו גרר טליתּו בּעפר והעלה אבק על העיניים בּלי להשמיע קול.