אַלְחַא (מלחה)

באזור גאהלייה היו כשבע או שמונה כפרים. עפ"י גלעד צדוק שם הכפר הוא: מלחה.

רוב יהודי האזור מכונים מדעי, על שם מוצאם המקורי מכפר מדע, שבאזור ת'לא ממערב לצנעא. הכפר נחרב בגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"ם (1680), ולאחר הגלות לא הורשו היהודים לחזור אל כפרם, ועל שם הכפר כונו מדעי.

שם הישוב ידוע לי מתוך שלושה כתבי יד, אשר הגיעו לידי, שני סידורים מאמצע המאה הי"ח, וכתובה מהמאה הי"ט.

הסופר ר' יחיא בן שלום ימאני העתיק שני סידורים בשנים תקט"ז-1756 ותק"כ-1760. הסידור הראשון הוא גדול, וכולל את כל תפילות החול והחגים, עיבור שנים, בקשות, ועוד, כמקובל בסידורים הקדומים. בכתב היד רי"ח דפים.

עפ"י דברי הסופר בקולופון, הוא גלה ממקום למקום על רקע כלכלי, כנראה.

בקולופון כתוב:

נשלם זה החפץ יום שני, חמישי לחודש ניסן שנת בס"ז (לשטרות-תקט"ז-1756) במאתא אלגאהלייה דעל בירין דמיין נבעין תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אכי"ר.

ספרא חלשא ומסכינא יחיא בן אבא שלום בן שלמה בן יוסף, אלוהים ימחול לי על כל מה ששגיתי... לפי שכתבתי אותו ואני גולה ממקום למקום, הרחמן יראינו פני משיחנו אמן כן יהי רצון.

כתב היד נמכר פחות מחודש לאחר מכן בישוב עקבאת, על ידי הסופר ר' דוד בן יוסף עמראן, והדבר מחזק את העובדה, כי גלה על רקע כלכלי. הוא התפרנס, כנראה, מהעתקת ספרים. על שטר המכירה חתומים שלושה דיינים: מרי שלמה בן יוסף הלוי, מרי דוד בן משה הלוי ומרי סעיד בן שלמה הלוי.

כתב היד השני הוא סידור שהעתיק בשנת תק"כ-1760. הסידור גדול מאוד, ובו שי"ד דפים. בסידור נרשמו תאריכי לידות ילדים, ובראש הסידור כתוב: נולד הפרח הטוב... חיים בן דויד המכונה ימני בחודש אייר שנת בקי"ג (תקס"ב-1802). הסידור נמכר ביום שישי י' באדר א' בקע"ח-תקכ"ז-1867 ע"י יוסף בן שלום ימני לשלמה בן שלום רחבי.

המסמך השלישי הוא כתובה, אשר נכתבה בנשואי דוד בן דוד קנזי וחביבה בת יחיא מדעי בשנת תקכ"ג-1863.

ניתן להסיק, א"כ, כי במאות הי"ח והי"ט חיו המשפחות הבאות בישוב: ימני, קנזי, מדעי ועוד.

ואולי מדובר בישוב מלאחה שבאזור גאהלייה, בו חיו יהודים עד העלייה הגדולה לארץ. עיין ערך.

שם הישוב ידוע כמקום מגוריו של המשורר ר' דוד בן ישועה רמצ'אן, אשר חי בסוף המאה הי"ח ובתחילת המאה הי"ט. הוא חי בכפר דלאג. ישוב נוסף בשם דלאג היה גם בנפת כ'ולאן ממזרח לצנעא.