תנעמי, תנעמי בן שלום
מרי תנעמי בן שלום תנעמי נולד, כנראה, בעיר מצ'מאר בסוף המאה הי"ט. העיר מצ'מאר סמוכה לעיר מנאכ'ה, בהרי חראז מדרום מערב לצנעא, מרחק של חצי שעה הליכה.
מרי תנעמי היה רב הקהילה. בקהילה היו כעשרים- שלושים בתי אב. היה נוסע הרבה לעיר מנאכ'ה לצורך פרנסה ולימוד תורה.
הוא שימש רב, מורה הלכה, שוחט ובודק, מקדש ומגרש, כפי שהיה מקובל בתימן בקהילות הקטנות. הוא שימש גם ראש השוחטים והבודקים בעיר הגדולה מנאכ'ה הסמוכה. היה מכתת את רגליו לפקח על השחיטה גם בישובים הסמוכים.
שמו מוזכר בקובץ שאלות ותשובות ששאלו חכמי העיר מנאכ'ה את חכמי העיר צנעא*. בקובץ שאלה משנת ברל"ז לשטרות (תרפ"ו - 1926). בקובץ מוזכרים השואלים הבאים: מרי שלום עוזרי, מרי חיים בן מרי יצחק גיאת, מרי שלום בן יצחק גיאת, מרי יחיא בן אברהם רדאעי, בנו - מרי שלום רדאעי, מרי חיים ימיני, מרי יחיא קהלאני, מרי שלום בן יודא צאלח ומרי יעקב בן שלום גיאת. כולם חכמי ומנהיגי העיר במחצית הראשונה של המאה העשרים. חכמי צנעא העונים על השאלות הם: מרי יחיא קאפח - החכם באשי, הדיין מרי יחיא אביץ', מרי יחיא יצחק הלוי - הרב הראשי ומרי יוסף עמר.
הוא היה נוהג להוכיח בנועם את הציבור. ידוע פתגמו המקורי, שבו היה מוכיח את המתפללים, אשר יצאו באמצע התפילה כדי לקנות בשר טרי לצלי - שַוִיה. הוא היה אומר את מאמר חז"ל: "שויא חתיכא דאיסורא", ונותן לו משמעות אחרת, דהיינו, בשר הצלי - שַוִיא, שאתם אוכלים הוא איסור, אם קניית הבשר באה על חשבון התפילה וס"ת. כאב מאוד כאשר נודע לו המצב הדתי בישראל.
נפטר בישוב מצ'מאר לאחר שנת תרפ"ו (1926). עפ"י דברי ר' עזרי עוזרי מב"ב, אשר קנה ממנו כת"י של הספר שערי קדושה, נפטר סמוך לעלייה.