עומיסי, יחיא

מרי יחיא עומסי היה מחכמי הישוב היהודי ג'רואח שבהרי צאעפאן, ליד מנאכ'ה במרכז תימן, באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בספרו של ר' יעקב ספיר, כי בשנת תרי"ט (1859) התארח בביתו של איש החסד מרי יחיא עומיסי, לאחר שפגשו בדרך מסוק אלרבוע - שוק יום רביעי. הוא מתאר אותו כעמוס בתורה ויראת ה' טהורה.

בית הכנסת היה בחצר ביתו, ביתו היה פתוח לרווחה לכל הפליטים והעניים אשר הגיעו עד פת לחם. רבים מהפליטים היו יוצאי צנעא שברחו מחמת הצרות. שמו הטוב הגיע למרחקים והיה חביב אף על המוסלמים. הוא אירח את מרי יחיא, אחיו של הרב הראשי מרי שלמה קארה, כאשר נמלט בשנה זו מצנעא.

מצבו הכלכלי היה טוב. בבעלותו היו מטעי קפה ושדות תבואה, ועסק גם במסחר בגדים ובשמים. ניצל זאת לגמילות חסדים. בעסקיו שתף את שני בניו הגדולים משה ויוסף. ידוע גם על בנו השלישי הקטן, אהרן, שהיה פיקח, ולא השתתף בעסקים אלא שקד על לימודו.

הקהילה מנתה כחמישים משפחות, באופן יחסי ישוב גדול בתימן, ומרי הקהילה היה מרי יוסף בן סעדי צאיג. בנו ר' משה הוא זה שחתום ראשון על כתובה בישוב בשנת תרל"ח (1878) עם ר' יוסף בן שלום שרפי. הזוג הכתוב בכתובה הוא יוסף בן סעיד ולולוה קאפח.