זכריה, שלום בן יחיא

מרי שלום בן יחיא למשפחת זכריה היה דיין במחוז ביצ'א סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מסמכים בשנים תש"ו - תש"ח. ראה באנציקלופדיה ע'

לאחר פרסום האנציקלופדיה ראיתי בספר שאלות ותשובות הרש"ז פרטים נוספים עליו.

הוא נולד בי"ז בניסן תר"ם - 1880 בכפר מרגלא שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן. אביו יחיא בן שלום זכריה, ואמו גמילה בת מוסא מדמון. בגיל ח"י שנים למד בכפר הלכות שחיטה אצל דודו מרי עואץ' בן שלום, אשר שמש בהמשך דיין והשוחט הראשי של העיר עדן. רעייתו מרת שמסייה בת יצחק מהישוב אמצומעה. בנו הבכור יחיא נפטר, ועפ"י דברי בנו, עובדיה, נפטרו לאביו ט"ז ילדים. בגיל שלושים שנה עזב את הכפר, ונסע למחוז אלכור. בהמשך התיישב בעיר לודר, בביתו של הגביר מוסא צאלח, ויחד בנו בית כנסת אשר שמש גם כבית מדרש.

לאחר שרעייתו השתתקה, נשא אשה שנייה, ועבר להתגורר בכפר הזם. רעייתו הראשונה הגיעה לעדן, ולאחר טיפול ממושך נרפאה.

הוא היה הרב הראשי של שני האזורים: צ'אהיר וכור, הכוללים את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד. הוא היה גם אחד הדיינים במחוז ביצ'א.

עסק בלימוד האסלאם לצורך שמירת זכויות היהודים, והיה מקורב ביותר למלך, אשר היה מתייעץ עמו בכל פעולה משמעותית.

עלה לארץ בעלייה הגדולה, תחילה הגיע לראש העין, אך עבר לגור בכפר יערה בגליל המערבי. קיבל הסמכה מהרבנות הראשית לשמש רב. בספר נמצא שטר מכירת חמץ אשר חיבר בכפר יערה בשנת תשי"ב - 1952.

הוא חיבר את הספר שאלות ותשובות הרש"ז, העוסק בשאלות בנושאים שונים, ובתיעוד מנהגי אזור ביצ'א בתימן. בספר תכ"א עמודים, כולל מדור זכרונות. רוב השאלות והתשובות הן קצרצרות, בנות שורה אחת או שתים, בנושא: שחיטה, עיבוד קלף, חתונה, תפילין, ציצית, חגים, מנהגים ועוד. הספר נערך ע"י בנו עובדיה, אשר כתב חלק ניכר ממנו. בספר מפוזר חומר רב על יהודי מחוז ביצ'א.

רעייתו נפטרה כשלושה חדשים לפניו, ומרי שלום זכריה נפטר ביום שישי כ"ח בשבט, אך לא מצוין בספר שנת הפטירה.