כהן, יוסף בן אהרן

מרי יוסף בן אהרן כהן נולד בצנעא בשנת תקע"ד (1817). הוא, כנראה, לא בנו של הדיין מרי אהרן כהן מצנעא אשר חי עד סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא היה מחכמי העיר צנעא וסופר מפורסם. התפרנס מלימוד תורה לתשב"ר.

הוא חתום עם חכמי הישיבה הכללית בצנעא על תקנות ציבור בשנת תרמ"ו (1886). הוא כתב פירוש ודרוש לשלוש מגילות עפ"י הקבלה, הסוד והנוטריקון בשם "לקט הכסף". בכה"י ס"ד דפים, עם תרגום ארמי ופירוש רש"י.

ממקורותיו: מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי, חיבורי החיד"א, אורח חיים למהרי"ץ, שמועות מחכמי דורו: מרי אברהם מנזלי, מרי יהודה חאזי, מרי יהודה כלאף, חכמי דורו ועוד.

בשער הספר כתוב:

"לקט הכסף והוא ליקוטי קיצורי טעמי הנחמדים מזהב ומפז רב שכל חפצי האדם לא ישוו בהם. ליקטתים מכמה ספרים אשר אינם נמצאים ביד כל אדם ויגעתי באוני ובהוני כדי להגדיל כבוד התורה... וקראתי אותם בשם זה לקט הכסף כדי להודיע לבני עמי המהתלים על מחברי ספרים חדשים שאין זה חדש אלא ליקטתי מאחרי הקוצרים ועל שם הכתוב וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא, ועוד אולי בזכות זה לא אעול בכיסוף לפני יוצרי ית' ויתעלה. כה דברי עני בתורה וצעיר בתלמידים עפר רגלי סופרים יוסף בן לא"א אהרן כהן יש"ל".

החיבור נותר בידינו במספר כתבי יד.

העתיק גם קובץ בהלכות שחיטה קונטרס שערי קדושה עם פירוש לחם תודה בשנת תרי"ט (1859). הוא עסק בהעתקת כתבי יד שלא זכו לדפוס, כמו פירוש שתילי זיתים לשו"ע שחיבר ר"ד משרקי. כה"י הועתק בשנת תר"ו (1846), ובו גם באר הגולה ושושנת המלך ממרי שלום חבשוש.

כתב היד חשוב מאוד, ובעמוד השער ציוני בעלים (יחיא בן אהרן פנחס ושלום בן שלום קארטה), ובעיקר רשימה על פטירת הרב הראשי וראב"ד "מרי סלי' (שלמה) בן כבוד הר"ר יוסף קארה אב ב"ד דק"ק צנעא יע"א, יום ג', אלול ז' בו שנת בר לשטארות (תרמ"ט - 1889)".

בקולופון כתוב:

"על ידא דספרא קלא ומסכינא הצעיר יוסף בן לא"א אהרן כהן יצ"ו".

נפטר בצנעא, י"א בתשרי תרנ"ב (1891).