גזפאן, יוסף בן ר' יהודה,*

מחכמי הישיבה וסופר, צנעא- חאפד, מאה י"ט

מרי יוסף בן מרי יהודה גזפאן נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא בנו של מרי יהודה גזפאן מאשתו השנייה בזקנותו (ע"ע קודם). הוא אף העתיק את החיבור מנחת יהודה של אביו.

הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה, בו פסקו שיש להעדיף את עניי המקום - תימן, על פני עניי ארץ ישראל. הוא חתום גם על כתובה, כדרכם של חכמי תימן, בצנעא בשנת תרנ"ג (1893).

הוא היה סופר במקצועו, ומצאתי מספר כתבי יד אשר העתיק הן בצנעא והן בישוב חאפד. הוא העתיק את הספר שחיבר אביו - מנחת יהודה - פעמיים. צילומים מכת"י אחד שהועתק בשנת תר"ד (1844) פרסם י"ל נחום, ואף אני מצאתי כתב יד נוסף, בו העתיק את הספר מנחת יהודה (כת"י פרטי השייך למשפחת נדאף מב"ב). החיבור כולו בכרך אחד ענק, הכולל את כל הפירוש לחמשה חומשי תורה, תרגום, פירוש רש"י לתורה, חלק הדקדוק למהרי"ץ, הפטריות, מנחת יהודה, לוית חן, ליקוטים שונים, שלוש מגילות עם התרגום, ואף הלכות ברכות תפילין, מצת שימורים ועוד. כה"י הוא המהדורה הרביעית שחיבר אביו בשנים תקפ"ז-תקצ"ו (1827-1836). עפ"י דבריו, נעלמו המהדורות הקודמות בבצורת בשנת תקס"ח (1808).

נוסף לכך העתיק את ספר הקנה בשנת תרכ"ג (1863) (כת"י בר- אילן).

בקולופון כתוב:

"נשלם ספר הנחמד הזה יום ו' ט' לחודש כסלו שנת חכם @44לב@55 י@44ק@55ח @44המ@55דות (בקע"ב לשטרות - 1863), על ידי ספרא חלשא ומסכינא העוסק במלאכת הקודש יוסף באמ"ו יודא גזפאן יצ"ו ס"ט" (חתימה מסולסלת).

בכה"י קכ"ד דפים, נעתק עם שער הספר כפי שנדפס בפאריצק בשנת תקמ"ו (1786).

כתב יד נוסף שהעתיק - ספר שחיטה למהרי"ץ בן יעקב - מקור חיים, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בכה"י נ"ה דפים. בשער הספר כתוב: "כמנהג ק"ק צנעא יע"א, על ידי ספרא חלשא ומסכינא". חתימה מסולסלת (כת"י ירושלים, 1268°8).

כתב יד נוסף שמצאתי הוא תורה עם פירוש רש"י אשר העתיק בשנת תרט"ז (1856) (כת"י בניהו).

בפתיחה כתוב:

"בשם רחמן אתחיל לכתוב שני ספרי תורה ספר בראשית וספר ואלה שמות מקרא ותרגום אונקלוס עם פירוש ערבי לסעדיה גאון ז"ל עם פירוש רש"י ראש המפרשים ז"ל... ועוד ראיתי לכתוב ממה שליקט ואסף אבא מארי יהודה בן גזפאן נע"ג... נעתקה פה ק"ק צנעא... בשנת אז אמר שלמה ודוד אמר לשכן בערפל, בקס"ז לשטרי (תרי"ו - 1856)".

כתב יד נוסף הוא דיואן אשר העתיק בישוב חאפד בשנת תרכ"ה (1865) (כת"י פרטי).

נפטר בצנעא לאחר שנת תרנ"ג (1893).