כהן, יצחק בן יצחק

מרי יצחק בן מרי יצחק כהן נולד, להערכתי, בעיר עדן באמצע המאה הי"ט. הוא היה ראב"ד ורב ראשי בעיר עדן. למד תורה אצל אביו, מרי יצחק כהן, הרב הראשי לעדן, אך בנו לא החליף את אביו בבי"ד, שכן בשנת תרמ"ח (1888), לאחר פטירת אביו, שימשו חברי בית דין עדן: מרי מנחם בנין, מרי שמואל נסים דיין ומרי משה עודד. בשנת תרמ"ט (1889) מונה לדיין, וחברי בית הדין היו עפ"י סדר זה: מרי בנין בן מרי מנחם בנין, מרי יצחק כהן ומרי יעקב בן מרי משה עודד. לאחר שנה זו מונה לראב"ד ושימש בתפקיד כארבעים שנה.

בית הדין היה ממוקם בלשכה החיצונית שבבית הכנסת המפואר של עדן, בית הכנסת של משפחת נשיא הקהילה, ר' בנין מנחם משה. הדיינים שהיו עמו: מרי יעקב מנחם ומרי דוד יצחק.

פעל למען הציבור בהתנדבות, הייתה לו דמות נאה וניכרת הקרנת שכינה על פניו, זכה להערכה רבה מאוד בקהילה.

בשנים תר"ע-תרע"ב (1911-1912) סייע רבות לעלייה של יהודי תימן לישראל. סייע בידי שליח העלייה יבניאלי, ואף לאחר שהתעוררו קשיים רבים, וחלק מהעולים חזרו לתימן לאחר שלא מצאו פרנסה, המשיך לסייע בידי יבניאלי באיגרותיו לעודד את העלייה. גם לאחר שיבניאלי עזב את תימן ועדן המשיך מרי יצחק לטפל בכ-100, 1 עולים. באגרת משנת תרע"א (1911) מספרים יהודי הישוב קומעה, כי עלו ס"ח נפשות לארץ ישראל.

הוא סייע בנושאים שונים: הוא מוזכר במסמך מחודש שבט תרפ"א (1921). המסמך הוא אגרת מבי"ד דמת לחכמי העיר טבריה, ושם מסופר על צעיר נשוי מהעיר דמת שנסע לעבוד בעדן, וניצל פירצה ועלה לישראל. הוא התיישב במושבה כנרת מספר שנים, ופנה לרבני טבריה שיסייעו בידו להעלאת אשתו ושני בניו מהעיר דמת. אשתו סירבה, בטענה כי התעלם ממנה ומהילדים שמונה שנים.

נפטר, א"כ, בעדן, לא לפני חודש שבט תרפ"א (1921).