אכלופי, שמואל בן יחיא

ר' שמואל בן יחיא העתיק דיואן בישוב בית סלם שבמחוז חימה, ממערב לצנעא בשנת תרנ"ח (1898). ידוע כי נולדו לו שבעה ילדים, אך כולם מתו בתימן ממחלות, ונותר לו רק בן יחיד - חיים. היה ראש הקהילה היהודית בישוב בית סלם בתחילת מאה העשרים.

בסידור שני קטעים מכתבי יד נוספים, ופעמים כתב על כתב היד הקודם באמצעות טלאי. הוא כותב שמועות וטעמים משמו של מרי סעדיה בן מרי יוסף אכלופי (ע"ע).

בקולופון של הסידור כתוב:

"זכה וכתב הדה אלתכלאל שמואל בן יחיא סלימאן דאוד יוסף אלמכונה אלכלופי, בית שלום (--בית סלם) דעל עינא דמיא גיל מחכם נחית אלחימה, חסד ה' מלאה הארץ, ונשלם בחודש אב ג' בו שנת תרפ"ב ליצירה ברל"ב לשטרות. הקל והצעיר עפר רגלי חכמים. שמואל".

פעמיים ניסה לעלות לארץ ישראל אך לא הצליח. בשנת תרע"ו (1916) יצא עם אביו ומשפחתו, מתוך מטרה לחבור לקרוביהם בירושלים אשר בנו את שכונת בית סלם, אך הגיעו לעדן בלבד. בשנת תש"ג (1943) החלו במסע עלייה אך כאשר הגיעו לתעיז הודיעו להם כי הגבול נסגר, ושם התעכבו מספר חודשים. בשלב זה נפטרה רעייתו וארבעה מילדיו ממחלת הטיפוס. בסוף תשרי תש"ה (1944) חזר לבית סלם בלוויית בנו חיים ובתו בדרה, אשר נדבקה במחלה ונפטרה אף היא. הגיע לצנעא ונשא אישה בשנית.

עלה לארץ בעלייה הגדולה במרחשון תש"י והתישב בנתניה.

הוא התרחק משררה ורבנות כל ימיו, ורק לאחר שלא היה מי שישחט בישוב, בעקבות פטירת אביו ודודו ר' יצחק, נסע לצנעא והוסמך לשחיטה ע"י הדיין מרי אברהם עמראני ומרי יוסף שמן.

נפטר בנתניה בסוף אדר תשל"ו (1976).