ימני, יחיא בן שלום בן שלמה

ר' יחיא בן שלום בן שלמה בן יוסף ימני העתיק שני סידורים בישוב אלגאהלייה באמצע המאה הי"ח. הישוב נמצא באזור בני חשיש ממזרח לצנעא, ליד העיר תנעם. כתב היד הראשון (כת"י י"ל נחום) הוא סידור גדול שסיים להעתיק ביום שני, ה' בניסן תקט"ז (1756). בכה"י רי"ח דפים, והוא סידור שלם כולל תפילות החול, תפילות השבת, החגים, עיבור שנים, תוכחות ובקשות ועוד, כמקובל בסידורים הקדומים. עפ"י דבריו בקולופון, הוא היה גולה ממקום למקום. לא ידוע האם גלה על רקע כלכלי או מחמת המציק, וכנראה, על רקע כלכלי כדלקמן. בקולופון לא הזכיר את שם משפחתו, וזאת למדתי מכתב היד השני.

בקולופון כתוב:

"נשלם זה החפץ יום שני, חמישי לחודש ניסן שנת בס"ז (לשטרי, תקט"ז - 1756) במאתא אלגאהלייה דעל בירין דמיין נבעין תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אכי"ר. ספרא חלשא ומסכינא יחיא בן אבא שלום בן שלמה בן יוסף, אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי... לפי שכתבתי אותו ואני גולה ממקום למקום, הרחמן ב"ה יראנו פני משיחנו אמן כן יהי רצון".

כתב היד נמכר פחות מחודש לאחר מכן בישוב עקבאת, ע"י הסופר ר' יחיא בן שלום לר' דוד בן יוסף עמראן, והדבר מחזק את הערכתי, כי גלה ממקום למקום על רקע מצב כלכלי, ואף נאלץ למכור את הסידור פחות מחודש לאחר שנכתב. על שטר המכירה חתומים שלושה דיינים: מרי שלמה בן יוסף הלוי, מרי דוד בן משה הלוי ומרי סעיד בן שלמה הלוי.

כתב היד השני הוא סידור נוסף, אשר העתיק בשנת תק"כ (1760).

בכה"י שי"ד דפים, הסידור דומה במבנהו לסידור עץ חיים שחיבר וערך מהרי"ץ, וקיים דמיון גם במנהגים, למרות השינויים הרבים בנוסח התפילה. בשולי הסידור ישנן תוספות רבות מהשו"ע, מהרי"ץ, סידור חידושין לר"י ונה ועוד. בכת"י רשמו הבעלים תאריכי לידות של ילדי המשפחה.

בקולופון כתוב:

"נשלם בחד בשבא דהוא יום כ' לחודש אדר סדר ויקהל פקודי, שנת תרין אלפין ושבעין וחד שנין לשטרי (תק"כ - 1760) במאתא אלאלחא מן מעאזיב אלגאהלייה תוו"ת אכי"ר. והכותב קל הקלים עפר רגלי החכמים המתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמה את דבריהם יחיא בן סאלם בן סלימאן (שלמה) אלמכונה אלימאני... אלהים ימחול לי על כל מה ששגיתי וטעיתי והוספתי ונסתר מעיני, ככתוב שגיאות מי יבין מנסתרות נקיני".