הכל

בכפר בית מדעי חיו יהודים עד לרעב הכבד של שנת תרס"ה-1905. היהודים חיו אז בשכונה נפרדת מהמוסלמים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. ברעב הכבד מתו יהודים רבים, והנותרים נפוצו למקומות אחרים.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים בשני מקומות בפנקס: חיים כ'רמבי ובניו חיים ויחיא (חצי ריאל וחצי שמינית ובפעם השנייה ריאל), סאלם מוסי' ובנו יוסף (בפעם השנייה שתי ריאל), יוסף נגאר ובניו חיים ושלום (בפעם השנייה שתי ריאל), יחיא טויל (בפעם השנייה שלוש ריאל ורבע), יהודה עמראני ובנו יצחק (בפעם השנייה ריאל), חיים אבהר וחמאמה בת יחיא יוסף.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה בכפר חמש עשרה משפחות בערך: כ'רמבא, נגאר, עמראני, מאוגני, מוסא ועוד.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתים משפחות בערך.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) כתוב, כי אברהם עואץ' ובניו שמעון וראובן תרמו ריאל אחת.

סמוך לעלייה הגדולה חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.