הכל

גמר קלעה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע לי מיקום הישוב, ואולי זהו השם המלא של הכפר גמר, ואם כן הכפר נמצא במחוז צעדה בצפון תימן. עיין ערך קודם.

שם הישוב ידוע לי מרשימות העולים של מחנה גאולה, שם כתוב, כי למחנה העולים הגיעו שמונה יהודים: שני יהודים נפטרו במחנה, יתום אחד, אלמנה אחת, שלושה נשואים, רווק אחד, 5 נקבות ושלושה זכרים. גיל העולים: שני ילדים, שני נערים, אחד מעל גיל עשרים שנה ושלושה מעל גיל שלושים שנה. ארבע נשים התפרנסו מקליעת סלים ואחד ברפדות.

שם המשפחות: יחיא, עראקי, צברי ושם המשפחה הקודם: חריזי.

גְמַר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ואלי מדובר בישוב גמר קלעה, עיין ערך הבא.

גַמעַת שַארֵע

הכפר גמעת שארע או בקיצור גמעה, נמצא ממערב לטוילה ומחוית. הכפר ידוע לי מספרו של ר' יחיא צברי, המתאר את מסלול נסיעתו מאזור צנעא לכוון מערב, שם מצא עבודה בבניין אצל מוסלמי. לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, נראה, כי סמוך ממש לעלייה לארץ לא חיו יהודים במקום.

גִמְעַת בנֵי בַחְר

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: ערג'י ועמראן.

גֻמְעַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

נראה, כי הכוונה לכפר גומעת אנס. עיין ערך.

גמִימַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות. הרב צדוק יצהרי, אשר ברח צנעא כתב בספרו, כי בד' באלול תש"ח-1948 הגיע לשוק של העיר ד'מאר, ובאותו ערב הגיע לכפר גמימה, שם חי ידידו צאלח אקצ'ע ואחותו הגדולה. משמע, שאין מדובר בכפר גמימה שבנפת חאשד מצפון לצנעא.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יתום ממשפחת דוד. משפחת אמו: זבטאני. יתכן כי הוא מכפר גמימה האחר.

גמִימַה (גמימת אלשהארה)

מספר כפרים היו בתימן בשם גמימה. האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, השני במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, ויתכן כי היה כפר שלישי בשם גמימת אלשהארה, הנמצא אף הוא בנפת חאשד. סבירות גדולה, כי הכפר גמימה וגמימת אלשהארה הוא כפר אחד, והשם שהארה הוא האיזור, ונוסף לשם הכפר כדי להבחין בינו לבין כפר גמימה הנמצא במקום אחר. שני הכפרים נמצאים באזור שהארה, ואף שמות המשפחות: עפרי ואבו סת מחזקים זאת.

בשנת תרכ"ט-1869 העתיק הסופר ר' אברהם בן יחיא עפרי את ספר ההפטריות. בכתב היד קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה עם התרגום הארמי.

בקולופון כתוב:

גִמְחַה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ השכונה היהודית של הכפר היתה חרבה. עפ"י מספר הבתים החרבים ניתן להעריך, כי הקהילה היהודית במקום מנתה עשר משפחות בערך. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהמקום.

גֻמְדַאן (קצר)

קצר גמדאן-מבצר המדינה, הוא מבצר סמוך לצנעא. המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904.

נראה, כי יהודים חיו במקום בתקופות קדומות יותר, בהתחשב בעובדה, כי משפחת גמדאני מקורה במבצר זה.

עמודים

Subscribe to הכל