סימן הוא שמסכים עם מעשים רעים בשל נטיותיו אל הצד השלילי, ובמאזני השכל,
משקל ההצדקה כמשקל העשייה של הדבר, לחיוב או לשלילה.
החסרון בימי המצוקה, מאלץ את העכברים לצאת מהחורים כדי למצוא מזון,
והתרוצצותם גורמת לדאגה שמא התרבו יותר מדאי, כאשר למעשה לא גדלה כמותם ורק חוסר המזון
דחף אותם לצאת ממסתוריהם.
המשכיר בהמתו, או ביתו או חפץ מחפציו- כאילו מכרו, כיון שהשוכר אינו מקפיד לשמור שלא יינזק המושכר,
לכן מוטב שתדע מראש ואל תבוא בטרוניה לאחר מכן.
