הכל

העיירה נמצאת מצפון לנפת חגה, באזור הישובים: מפתח, שרארה, מעשר, ועוד. העיירה נקראה גם: קוזיה מחאבשה.

שם הישוב ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. בהגהה לספר לחם תודה, העוסק בהלכות שחיטה, מוזכר מרי מוסא תושב מחבאשה.

בהגהה כתוב:

והחליקו (וחלקו) עליו מהר"ר יחיא צאלח ומורי מוסי' צאחב (איש) אלמחאבשה, והביא ראייה מאונא שנסרכה לדופן במקום כבותא. והודה לו מהרי"ץ בבית הכוסות שניקב ונסתר בטרפש, שהטרפש בכלל המגינים חוץ מהלבן שבאמצע הטרפש.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: סלימאן, יחיא, סאיג, ועוד.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו המדויק, ואולי היה בדרום תימן.

דרך מחנה העולים גאולה שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי נשוי כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. משפחת אמו: רצ'א.

נראה, כי הכוונה לישוב מזאחן. עיין ערך קודם.

הכפר במרחק של ארבע ק"מ מצפון לצנעא. מושב היהודים ברוצ'א מכונה מזאעקה.

שם המקום מזאעקה ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ח. במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב ביום חמישי י"א בשבט ב"פ-תקכ"ט-1769, כי יחיא עזירי ממזאעקה, צריך לשלם קרוש פחות רבע בתשלומים עבור תכשיטי כסף לשלמה תאם, באמצעות מרי סאלם צברי.

כל תושבי הכפר היו קדרים. רוב יהודי המקום היו יהודים אשר ברחו מצנעא.

עיין עוד ערך רוצ'א.