הכל

צַ'אף

העיירה נמצאת על הציר צנעא-ד'מאר, כארבעים ק"מ מצפון לד'מאר, לרגלי ההר נקל יסלח.

בשנת תרמ"א-1881 התארגנו קבוצת יהודים מצנעא, חאפד, צ'אף וישובים נוספים לעלות לארץ ישראל. בראש הקבוצה עמדו מרי יחיא צארום מצנעא, ר' סעדיה מצ'מוני ור' אהרון מצאף.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר צ'אף חמש עשרה משפחות בערך.

קַארֵה

הסופר ר' דוד בן זכריה בן שלמה העתיק בשנת תע"ה- 1715 את שו"ע טור אורח חיים ויו"ד. ביום שלישי ר"ח אדר הוא העתיק בישוב שצ'ב שבקרית אלראס, ואילו בקולופון השני הוא כתב, כי סיים את הכתיבה בישוב קארה שבמדינת סודה. נראה, כי הישובים קרובים וסמוכים, וכי הוא חי בכפר קארה אך העתיק לפרנסתו בכפר שצ'ב.

הוא העתיק את השו"ע עפ"י מהדורת ויניציאה שנת משי"ח (שנ"ח-1598).

בקולופון השני בדף 466 כתוב:

תם ונשלם ביום ו' כ"ה לירח ניסן שנת הת"ע ליצירה, במאתא אלקארה ממדינת אלסודה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל אמן קלא זעירא דוד בא"מ זכריה בירב שלמה יש"ל.

קאנייה

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

פַחְוַן

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחת אחת בלבד של יהודים אושתי משפחות.

לא ידוע שם המשפחות.

צַרפַאת

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם חמדי שלושה רבעים של ריאל, והגב' נעמה בת שונם שלושה רבעי הריאל.

צרם בני קיס

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

עַתַ'אר

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עת'אר עשרים וחמש משפחות בערך.

צ'רע

במחצית השנייה של המאה הי"ט חי בכפר מרי חסן-יפת בן אברהם תעיזי-שאער, מגדולי המקובלים והמשוררים בדרום תימן. נפטר בשנת תרע"ב-1912.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות.

צִרְבַּה

הכפר שכן על שפת נהר בנא.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר, אך לא ידוע גודל הקהילה. המשפחה המרכזית בכפר היתה משפחת אבדר.

עַרְקוּב

יוסף שער פרסם מכתב מה' בניסן תשל"ט-1979, ובו מבקשים סעיד בן יחיא עמאר ויהודי מדר סיוע מיוסף בעכער. במכתב הם מבקשים סיוע בהשגת ספרי יסוד: חומשים, מנורה, תפילין, וכן מציינים את המחסור בכלות לנשואין, כפי שמפורט במכתב של יהודי ריידה מאותו יום. במכתב הם מזכירים גם את השליח אשר הגיע לעיר ערקב, משמע, שחיו יהודים במקום בשנה זו.

עמודים

Subscribe to הכל