מלאך השירה לו כנפים, מעופף ומרחף מיבשת ליבשת, ממדינה למדינה, ממחוז למחוז, מעיר לעיר, מרחוב לרחוב, מבית לבית ומאדם לחבירו. לזה יַשרֶה השראה של שמחה ויפיק מפיו חרוזי חדוה, לזה יערוג ערגה של תשוקה ואהבה ויביע אומר של סיפוק או אכזבה, לזה ינעים בלחן של זמיר להפיג עצבת לב, ולזה ילחש לחש צרי ותרופה למכאובי האהבה.
מלאך השירה מכיר בשבעים לשון, משפת בני עבר ועד שפת בני ערב, ממזרח וממערב מצפון ומים, לכל יצור ואנוש בשפתו, וכל עם ועם בלשונו. אולם בהיותו מלאך לא כל אדם מבחין בו ולא כל אחד זוכה להשראתו.