דיואן - השירה התימנית הכללית

מלאך השירה לו כנפים, מעופף ומרחף מיבשת ליבשת, ממדינה למדינה, ממחוז למחוז, מעיר לעיר, מרחוב לרחוב, מבית לבית ומאדם לחבירו. לזה יַשרֶה השראה של שמחה ויפיק מפיו חרוזי חדוה, לזה יערוג ערגה של תשוקה ואהבה ויביע אומר של סיפוק או אכזבה, לזה ינעים בלחן של זמיר להפיג עצבת לב, ולזה ילחש לחש צרי ותרופה למכאובי האהבה.

מלאך השירה מכיר בשבעים לשון, משפת בני עבר ועד שפת בני ערב, ממזרח וממערב מצפון ומים, לכל יצור ואנוש בשפתו, וכל עם ועם בלשונו. אולם בהיותו מלאך לא כל אדם מבחין בו ולא כל אחד זוכה להשראתו.

זכה מחבר הדיואן שלפנינו, לקבל שפע רב מלוא חפנים מבעל הכנפים, ובזכות בקיאותו הגדולה במכמני שפת עבר וערב, הוא מדלג בקלילות מניב לניב, לארכה ולרחבה של תימן, ולמקרא השירים שבדיואן זה חש הקורא כאילו הוא יושב בדיואן שבחדר ההסבה באחת מערי תימן.

עמל של הרבה שנים טמון בדיואן שלפנינו, בחיבור בתמלול בתרגום בשִכתוב, ובעיקר בשימור שירים, בין אותם שמקורם ידוע או בלתי ידוע. רבים שתו ורבים עוד ישתו ממעין זה, וילחינו וירקידו, וירוו את הצמאון של חובבי שירה זו, שאלמלא פעלו הכביר של המחבר והמאסף, סופה להיעלם מנוף עולמנו התרבותי.

++++++++++++++++++++++

מרדכי יצהרי – מחבר הדיואן שלפנינו - נולד וקולמוסו בידו, איש העט לכל עת, עת ספוד ועת רקוד, עת תפלה ועת סיפור עלילה, עת למידה ועת עבודה.

כאיש הגות, סופר ומשורר, פירסם בשנות חייו ברוכות המעש, עשרות ספרים בכל תחומי העתים שנזכרו לעיל, שבהם טמון חומר היסטורי רב ערך, ושימור תלמודה ומנהגה של גולת תימן, הצמודים לתורת הגאונים והראשונים שהאירו את דרכם.

אביו המשכיל הרב צדוק יצהרי ז"ל, ששלט במכמני השפה הערבית, ובזכות זו היו לו מהלכים בחצר המלוכה, ואף קנה לו ידידים נאמנים מבין משכילי הערבים בתימן, דאג להנחיל מורשת זו לבנו מרדכי, ואף שכר לו מורה מוסלמי שהיה מגיע לביתם בכל יום ללמדו לשון וספרות ערבית המבוססת על השירה הערבית הספרותית, ובמסגרת לימודים זו הִרבה לכתוב ולשנן בעל פה עשרות שירים – לרבות נעימותיהם. פירות השקעה זו מוגשים בדיואן שלפנינו המכיל מאות שירים, מפרי עטו של המחבר ושל משוררים ערבים שונים.

הקדמה מאת המחבר

תוכן עניינים

שיר לדוגמא - אלשוק אעיני